"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה" (שמות ט', ח)
שמות רבה (וילנא) פרשת וארא פרשה יא סימן ה
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן -
נס גדול נעשה בשחין -
שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם
והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן
מכאן שמועט מחזיק מרובה.
זו המכה באה להן על ידי הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרן,
לפי שמשה ואהרן לקחו שניהן פיח הכבשן,
וזרקו משה השמימה,
והפכו הקדוש ברוך הוא לשחין למעלה ונפל עליהן,
והיה לאבק על כל ארץ מצרים...
אמר רבי יהושע בן לוי:
נס גדול נעשה בשחין - שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות
ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו, דבר שלא היה בו ממש, וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד.
ועוד נס אחר נעשה בו - שמה שהחזיק ידו של משה היה מלא חפנים,
ועוד נס אחר נעשה בשחין - אדם מפזר עפר קב אחד אין מפזר אלא ד' אמות
אבל משה נטל מלא ידו ופיזרו על כל ארץ מצרים.
שמות רבה - מדרש אגדה לספר שמות. המדרש מורכב משני חלקים (חלק א - על פרקים א'-י'; חלק ב - על פרקים י"ב-מ') השונים זה מזה באופיים והם נוצרו, ככל הנראה, בזמנים שונים. החלק הראשון מאוחר יותר לשני והוא כנראה קיבל את צורתו הסופית רק לאחר המאה ה-11 אם כי נשתמרו בו בוודאי גם מדרשים קדומים. בחלק הראשון מובאים פירושים כמעט לכל פסוק בעשרת הפרקים הראשונים של הספר. החלק השני הוא חלק מספרות 'מדרשי התנחומא' העוסק בפסוקים הראשונים של כל 'סדר מקראי', סדר הקריאה שהיה נהוג בארץ ישראל. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)