מכתב מירמיהו

מלחמתו של ירמיהו בנביאי השקר נמשכת גם בפרקנו, כאשר הפעם מתוארת התמודדותו מול נביאי השקר בגלות בבל. הגולים בגלות יהויכין הושפעו מנבואות שקר שניבאו על קיצה הקרוב של הגלות ועל השיבה לירושלים. כנגד נבואות אלה ניצב ירמיהו, השולח ספר לגולים ומשכנע אותם להשתקע ולהתבסס בגלותם, שתמשך עוד זמן רב. באופן פרדוקסלי, דווקא נבואת ירמיהו על הגלות הארוכה טומנת בחובה את זרעי התקווה והגאולה. בהמשך הפרק מסופר כיצד מכתבו של ירמיהו עורר את זעמו של אחד מנביאי השקר בבבל - שמעיהו הנחלמי, שביקש מכוהני ירושלים לכלוא את ירמיהו. בתגובה מנבא ירמיהו על שמעיה שזרעו לא יזכה לראות בנחמה.

א. 1) מכתבו של ירמיהו ליושבי הגולה פותח בסדרת הנחיות (ה-ו). השוו את ההנחיות בפסוקים אלו לקללות בדברים כ"ח,ל-לב, ועמדו על התהליך המתבטא בפעולות אלה בכל אחד מן המקורות, ועל משמעות הקשר ביניהם.

2) בפסוק ז העם מצווה לדרוש בשלום העיר הנוכריה שאליה הוגלה ולהתפלל בעדה. בפסוקים יב-טו נזכרת תפילה נוספת. השוו לתיאור בדברים ד׳,כז-לא, ועמדו על המשמעות השונה של תפילה זו לעומת התפילה בפסוק ז.

3) מדוע מייחס ירמיהו חשיבות כה רבה להשתקעות של גולי בבל בגלותם ומדוע השהיה הארוכה בגלות הכרחית לשם ביאת הגאולה?

ב. 1) בפסוקים כא-כג מאשים ירמיהו את נביאי השקר אחאב וצדקיהו האשמה כפולה על שניבאו שקר ועל שנאפו את נשי רעיהם. מדוע כורך ירמיהו את ההאשמות הללו זו בזו? ראו גם את היחס לנביאי השקר לעיל כ"ג,יד.

2) עיינו במדרש המצורף ועמדו על אופיים של נביאי השקר ועל מניעיהם.

׳אחאב בן קוליה וצדקיה בן מעשיה נביאי שקר היו והיו מנאפים את נשי רעיהם.. ומה היו עושים? היה אחד מהם הולך אל אישה ואומר לה ראיתי בנבואתי שיבוא חברי אלייך ואת תקיימי (=תלדי) נביא בישראל׳ (פסיקתא דרב כהנא, כד).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"