"אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם, ה' יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים" (שופטים ה', יג)
מבארת כי יש הבדל גדול בין התשועה הקודמת שהיתה על ידי אהוד שהיתה בדרך טבעיי, לבין התשועה הזאת שהיתה על ידי ה'.
על זה אמרה "אז" - בימי אהוד,
"ירד שריד לאדירים עם" - שריד - הוא אהוד שנמלט ממואב אחר שהרג את עגלון,
ולמ"ד "לאדירים" הוא למ"ד 'בשביל'. רוצה לומר: בשביל אדירים. אהוד השריד רד את עם מואב בעזר אדירים שהלכו לעזרתו, כמו שנאמר (לעיל ג', כז): "ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר", ואם כן היו אתו אדירים ועל ידי עזרתם רדה עם, רוצה לומר: עם חלש ופליטי מואב.
לא כן אנכי. "ה' ירד לי". ולא ידי ויד אדירים שהיו עמי רדו באויב, רק "ה' ירד לי". ולא על עם חלוש רק "בגבורים", שהם מחנה סיסרא.
מלבי"ם – ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.