מלחמת העמים על יהודה וירושלים

הפרק מתאר את המלחמה של העמים על ירושלים ויהודה באחרית הימים. בחלקו הראשון מתואר כשלון המצור ששמים האויבים סביב ירושלים (ב-ט). ובחלקו השני מתואר המספד הגדול שיהיה בירושלים לאחר המלחמה (י-יד). הפרק נחלק לפסקאות הפותחות במילים ‘ביום ההוא’ ומפרטות את שלבי ההתרחשות השונים באחרית הימים.

א. הנבואה פותחת בשני דימויים מיוחדים למצור שיוטל על ירושלים (ב, ג), בחנו את הסגנון והתוכן המשותפים לשני הדימויים: כיצד יענשו העמים שיבואו למצור ומה הקשר בין העונש למצור?

ב. בשלב הבא מתוארת הכאת הסוסים ורוכביהם בעיוורון. מכה דומה מופיעה בסיפור אחר – במל“ב ו', יד-יח. מה מסמל העיוורון מחד ופקיחת העיניים מאידך בשני הסיפורים (ראו בייחוד פס’ טז-יז שם)? היזכרו גם במשמעותם הסמלית של הסוס והרוכב בנבואת זכריה לעיל ט',י; י',ה.

ג. במהלך הנבואה מתייחס הנביא לירושלים וליהודה לסירוגין מספר פעמים (ב, ה, ו, ז). עקבו אחרי שלבים אלה ובדקו את היחס בין יהודה לירושלים בכל שלב:

1. מה היחס בין ירושלים ליהודה בשלב הראשון (ב)? ראו את דברי ראב"ע: ‘וגם על יהודה - שהגוים יכריחו ישראל העומדים בארצם שהם רחוקים מירושלם ולא באה גאולתם ללכת עמהם לצור על ירושלם’. לאור פרשנות זו מהי משמעות פקיחת עין על בית יהודה בפסוק ד? היזכרו במכת החושך במצרים ותפקידה.

2. פסוק ו כולל דימוי של יחס יהודה ל’כל העמים סביב’, המקביל לדימויי יחס ירושלים ל’כל העמים סביב' בפסוקים ב-ג, ושונה ממנו. כיצד משתלב דימוי זה עם התפקיד של יהודה בנבואה?

3. ‘וְהוֹשִׁעַ ה’ אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁנָֹה’ (ז) בשלב האחרון נזכרת הקדמת תשועת יהודה לירושלים – מה טעמה של קדימות זו ומניין חשיבותה דווקא במלחמה זו? התייחסו להבדל בין הביטוי 'אהלי יהודה' מול 'בית דוד ויושב ירושלים'. ראו גם את דברי הראב"ע: ‘קודם ישועת ירושלם יושיע השם אהלי יהודה, שהם מחוץ לעיר עם מחנות האויב. כדרך שאמר למעלה ‘ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון’. ולמה בראשונה אושיע את אהלי יהודה, ‘למען לא תגדל’ בעבור שלא יוכלו להתפאר בית דוד ויושב ירושלם שהם בתוך העיר עם המשיח ולא תגדל תפארתם על בני יהודה ידינו הושיעה אתכם'.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"