מלחמת סיסמאות

(ב) ויאמר אלי: בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת:
(ג) האמרים: לא בקרוב! בנות בתים! היא הסיר ואנחנו הבשר.

ומה כוונת סלוגן מבריק זה? ירושלים היא הסיר. אנחנו הבשר המתבשל בה. אנחנו שייכים לירושלים - לא נעזוב אותה והיא לא תעזוב אותנו. בעברית של ימינו: "על ירושלים לא מנהלים משא ומתן". או: "ירושלים בירת ישראל לנצח נצחים". קל לנו לעצום את עינינו, ולראות בדמיוננו את יושבי ירושלים צועדים בהפגנות וקוראים במקהלה: לא בקרוב! בנות בתים! היא הסיר ואנחנו הבשר.

והנביא אינו מתרגש מהסיסמה, והוא הופך אותה על פניה:

(ז) לכן כה אמר אדני ה'
חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר
ואתכם הוציא מתוכה...

באופן מילולי אומר יחזקאל דברים פשוטים. לא "היא הסיר ואנחנו - החיים - הבשר", אלא להפך: היא הסיר, והמתים, החללים שנפלו חינם, הם הבשר. הם יישארו בירושלים לעולם ועד. אבל אתם, "ואתכם הוציא מתוכה". "הוציא" - במשמעות של להוציא. אתם יכולים לבנות בתים, אבל לא אתם תגורו בהם.

והנביא ממשיך, והפעם הוא נותן עיבוד נוסף לג'ינגל של יושבי ירושלים:

(יא) היא לא תהיה לכם לסיר, ואתם תהיו בתוכה לבשר.
אל גבול ישראל אשפט אתכם.

הוואריאציה השניה של הג'ינגל הלאומי כבר יותר טובה, יותר מתאימה להמון העם. העם אומר: "היא הסיר ואנחנו הבשר". היא תגן עלינו ואנחנו נשאר בתוכה לעולם, והנביא אומר סיסמה הפוכה: היא לא תהיה לכם לסיר - היא לא תגן עליכם. אבל אתם תהיו בתוכה לבשר - בעברית שלנו: היא לא תגן עליכם, ואתם תתבשלו במיץ של עצמכם.

אבל נפשו של הנביא נקעה ממלחמת סיסמאות ריקה זו. סיר ובשר, בשר וסיר - מזה לא תיוושע יהודה. והוא חוזר לדבר כנביא, דברים כבדים, מרים וקשים, האומרים את האמת בפנים, במלא החומרה ובמלא הכאב:

(יא)... אל גבול ישראל אשפוט אתכם.
(יב) וידעתם כי אני ה' אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם
וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם.

אך הדברים לא נתקבלו על לב העם. וחמש שנים לאחר מכן, ביום בו נבוכדנצר תופס את ירושלים, מנבא יחזקאל בפרק כ"ד נבואה נוספת. והפעם פתרון סופי למשל הסיר והבשר. לא סיסמה, לא פתרון שניתן לקרוא אותו בהפגנות רחוב. פתרון מכאיב ומשתק...

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת