מדוע כתובים פרקי אסא בסדר הפוך ומה הוא המאורע החשוב והמעצב ביותר בימי מלכותו?
רחבעם מלך בן 41, במשך 17 שנה; אביה מלך 3 שנים בלבד. 20 שנה אחרי מות שלמה ישב אסא נינו על כס מלכות דוד למשך 41 שנה. אף שגילו לא נזכר, לא בספר מלכים ולא ב'דברי-הימים', ברור שאסא הומלך כנער צעיר, אולי כילד.[1]
בשנים הראשונות שלטה למעשה 'הגבירה', "מעכה בת אבשלום" (יא, כא; טו, טז), וכבר אז נפרצה ירושלִַם לתרבות אלילית, כנראה מתוך המשך הקו של נשי שלמה, להיפתח לתרבות הסובבת ולהשתלב בה. בתחילה עוד חשב שלמה להשפיע על התרבות הסובבת, כפי שמעידים דבריה של מלכת שבא (ט, ח) עם עלייתה לבית ה', אבל כיוון ההשפעה התהפך עוד בסוף ימי שלמה. לכן, רובו של פרק טו קודם בזמן לרובו של פרק יד,[2] והוא מתקשר בבירור לפסוקים הראשונים (יד, א-ד).
תחילה גדל אסא והתבגר עד שיכול היה לטהר את ירושלִַם, בסיועם של "עֹדֵד הנביא" ושל "עזריהו בן עודד" (טו, א,ח). רק אחרי הסרת 'הגבירה' וטיהור העיר, התחוללה המלחמה במָרֵשה (יד, ז-יד), ורק אחר כך באו שנות השקט (יד, ד-ו). בשנת 15 לאסא התכנסו המונים לירושלִַם, גם מיהודה וגם משבטי ישראל "הגָרים עמהם" (טו, ט-טו), לזבוח "מן השלל", ולחדש את הברית עם ה'. מדוע כתובים פרקי אסא אלה בהיפוכי סדר?
המהפך היסודי שביצע אסא במלכות דוד לקראת שנתו ה-15 הוא המאורע החשוב והמעצב ביותר בימי מלכותו, ולכן הוא המתואר גם בספר מלכים (מלכים א טו, יא-טו); אבל הניצחון המדהים על הצבא המצרי-לובי-כושי, לקח את התהילה והתקבע כמאורע מרכזי בתודעה, ולכן הוקדם והודגש ב'דברי-הימים'. מיהו "זרח הכושי"? ומה חיפש ב"מָרֵשה"?
אני מקבל את דעות החוקרים,[3] שזיהו את השם העברי 'זרח' עם השם המצרי 'אסרכנ', הוא שם בנו של שושנק (=שישק?!), שהמשיך את שושלת הפרעונים הלוביים; לפי זיהוי זה, מסע המלחמה של 'אסרכנ' (הראשון), שאיננו ידוע מן התעודות המצריות, היה אמור להמשיך ולהשלים את מסע אביו בהכנעת יהודה בהר חברון, ששישק לא נגע בו. לכן, התחולל הקרב המכריע באזור מָרֵשה.
אסא הרגיש בחולשת הצבא היהודי,[4] וקרא אל ה' בתפילה מרַגשת (יד, י):
ה' אין עמך [מעצור] לַעְזֹר
בין רַב (=צבא אויב חזק) לאֵין כֹּחַ (=צבאנו) –
עָזְרֵנוּ ה' א-להינו כי עליך נִשְעַנוּ,
ובשמך באנו על ההמון הזה –
ה' א-להינו אתה, אַל יַעְצֹר (=ישלוט) עמך אנוש!
יש מקום לשער בין רמזי הכותב ב'דברי-הימים', שחשובה בעיניו התפילה הרבה יותר מתיאור הקרב. להבנתי, בשעה שאסא נשא את תפילתו, פעלו כוחות מצבא יהודה ותקפו מן המארב, בהפתעה ובבת אחת, "בְּגֵיא צְפַתָה למָרֵשה" (יד, ח-ט), את הצבא המצרי הגדול מהם בהרבה, והניסו אותו. הניצחון והמרדף "עד לגרר" (יד, יא-יד) מחקו את הזיכרון הקשה והמשפיל של שישק, ואולי לכן נשמט מן העדויות המצריות. כתובת שושנק הייתה כתובת של ניצחון מפואר, ושום שליט אינו מתפאר בכישלונותיו.
רק אחרי הניצחון של אסא, "שקטה הארץ, ואין עמו מלחמה בשנים האלה, כי הֵניח ה' לו; ויאמר ליהודה: נבנה את הערים האלה... כי דרשנו את ה' א-להינו, דרשנו וַיָנַח לנו מסביב – וַיבנו וַיצליחו" (יד, ה-ו).
___________________
[1] בזה דמו לאסא, יהואש שהומלך בן 7 בזמן עתליה (אחרי 8 שנות יהורם, ושנה אחת של אחזיהו; פרקי כ"א עד כ"ג) – ויאשיהו (פרק ל"ד), שהומלך בן 8 אחרי מנשה ואמון (55 + 2 שנים), ושלושתם טיהרו את ירושלִַם מעבודת אלילים נרחבת.
[2] 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' – ואף ב'דברי-הימים'.
[3] ראו ע' בוסתנאי, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, פרק 4.6.2, 'המלחמה בזרח הכושי'; הכינוי 'כושי' איננו מדויק לדעתי, ורק בא לומר, שפרעונים אלו לא היו מצרים במקורם; הצעות זיהוי עם שבט 'כושי' מהנגב, אין להן אחיזה בשום מקום.
[4] המספרים ב'דברי-הימים' הם מספרי מפקדים כלליים, ואינם מכוונים לכוח הלוחם במערכה (כמו במלחמת הר צמרים, בפרק י"ג).