מלכות בשפל

קובץ הנבואות על מלכי יהודה נמשך גם בפרק כ"ב. ארבעה מלכים מלכו ביהודה לאחר מות יאשיהו: יהואחז בן יאשיהו, המכונה בנבואתנו ׳שלוּם׳, מלך שלושה חדשים והוגלה על ידי פרעה נכה; יהויקים בן יאשיהו שמלך אחת עשרה שנים; יהויכין בנו שמלך שלושה חדשים והוגלה על ידי מלך בבל יחד עם אמו; וצדקיהו בן יאשיהו, שמלך אחת-עשרה שנים והיה המלך האחרון ביהודה. הפרק פותח בדברי תוכחה כלליים המופנים למלך יהודה (א-ט), לאחר כך מופיעות נבואות הפורענות על שלוּם-יהואחז (י-יב), על יהויקים (יג-יט), ועל יהויכין (כד-ל). בנבואות אלה משרטט הנביא את דמותה של המלכות האידיאלית והראויה, הניצבת בניגוד חריף למצבה המוסרי הירוד של המלכות המצויה בזמנו.

א. הנבואה הראשונה בפרק (א-ה) הינה נבואה כללית המופנית ל׳מלך יהודה׳. מהו תפקיד המלך על פי נבואה זו?

ב. פתח התקווה הצר בנבואה הראשונה למלך יהודה - שחזתה עתיד טוב במידה והמלכים יחזרו בהם וישפטו בצדק, הולך ונסגר בנבואות הבאות כאשר מלכי יהודה ממשיכים בדרכם הרעה. פסוקים יג-יט מתארים את המצב המוסרי השפל בימי יהויקים, המנוגד באופן בולט לתיאור האידאלי של המלוכה שהציג ירמיהו בתחילת הפרק:

1) עיינו בפסוקים יג-יז בהם מתאר ירמיהו את חטאיו של יהויקים, ועמדו על ההדרגה וההחרפה בהאשמות אלו.

2) הנביא משווה בין מלכות יהויקים למלכות יאשיהו אביו ומלכי בית דוד. מהו סולם הערכים הראוי למלך על פי יהויקים ועל פי ירמיהו? ראו גם את דברי הרד"ק:

׳התמלוך - התחשוב לעמוד במלכותך בעבור זאת ההנאה שאתה נהנה בבתים הנאים הבנויים בחמס. מתחרה בארז - מתערב בארז, כלומר בבנין הארזים אתה מתערב ונאחז להנאתך: אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה - כלומר איני תופש אותך בהנאותיך אם היית עושה משפט וצדקה. כי אביך יאשיהו אכל ושתה כדרך המלכים ונהנה בטובתו, וכיון שעשה משפט וצדקה אז טוב לו והיה בטוב כל ימיו, אבל אתה נהנה בטובת העולם הזה בדרך רעה, שבניניך שאתה נהנה בהם אינם ביושר ובמשפט כי אם בעושק. וכן מאכלך ומשקך ושאר הנאותיך הם בחמס, כמו שאמר: כי אין עינך ולבך כי אם על בצעך׳.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"