"בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ, מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ, עֹשֵׂה רְמִיָּה... אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע, לְשׁוֹן מִרְמָה" (תהילים נ"ב, ב-ו)

 

דברים רבה (וילנא) פרשת שופטים פרשה ה סימן י 

אמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין [=מלשינים], לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין. תדע לך, כשבקשה איזבל להרוג כל נביאי ה', מה עשה עובדיה? הטמין אותן במערות, שנאמר (מלכים א י"ח, יג): "ואחביא מנביאי ה'... חמשים איש במערה". ולא היה אדם שאמר לאחאב כך וכך עשה עובדיה.

אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין. תדע לך, כשהיה שאול רודף אחר דוד היו הכל אומרים עליו לשון הרע לשאול, שנאמר (תהלים נ"ב, ב): "בבוא דואג האדומי" וגו' (תהילים נ"ד, ב): "בבוא הזיפים ויאמרו לשאול". לפיכך היו נופלים במלחמה. 

 

 

 

דברים רבה - מדרש אגדה לספר דברים השייך למדרשי התנחומא. הוא נערך בארץ ישראל, ככל הנראה בין סוף המאה השישית לתחילת התשיעית. השם 'רבה' נוסף לשם המדרש, ככל הנראה בהשפעת מדרשי אגדה לספרים אחרים בתורה שנקראו 'רבה'. המדרש אינו מפרש את הספר על פי סדרו, אלא מתמקד בפסוקים הראשונים בכל סדר, הפסוקים שקראו בשבת בבית כנסת לפי המנהג הארץ ישראלי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)