ממתי נשים מקבלות נחלה?

משגירש כלב בן יפונה את שלושת בני הענק מחברון, הוא מחפש מנהיג צבאי אשר יכבוש את דביר היא קריית ספר, ומבטיח לכובש את עכסה בתו לאישה. עתניאל בן קנז אחי כלב כבש את דביר וקיבל את עכסה בת כלב לאישה (יהשע ט"ו, יז; שופטים  א', יג). אחרי הדברים האלה בא סיפור קצר על אודות תביעתה של עכסה מאביה:

"וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ. וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת" (יהושע ט"ו, יח-יט)

בסיפור קצר זה נכרכות בעיות שונות, ואנו לא באנו אלא לבחון את הרקע המשפטי בן הזמן לדרישתה של הבת לקבל מאביה נכסי דלא ניידי, ולהיענות אביה לבקשתה אף על פי שבחוקי הירושה במזרח הקדום ובישראל אין הבת יורשת בדרך כלל בנחלת בית אביה.

אנו מבקשים להציע פרשנות שלפיה עכסה לא קיבלה נכסים אלה כיורשת בנחלת כלב אביה, משום שלכלב היו בנים, כפי שניתן ללמוד מרשימות היחס שבדברי הימים א, ב מב-מט, ד, טו, ועל פי חוקי ירושת הנחלה ונוהגיה בישראל בניו היו יורשיו החוקיים. (לנוהגי הירושה במקרא ובמזרח הקדום, במצבים שגרתיים ובעייתיים ראה צ. בן-ברק, ירושת בנות בישראל ובמזרח הקדום, יפו תשס"ד, ובעיקר, עמ' 20–24). עכסה הבת החכמה שהייתה מאוכזבת מה'שילוחים', (כלשון המקרא מל"א ט, טז; א, יד) דהיינו מהנדוניה שקיבלה מאביה בהינשאה לעתניאל, עושה כל אשר לאל ידה כדי לקבל מאביה מתנה שתהווה תוספת נדוניה ראויה יותר מזו שכבר קיבלה ממנו. במסגרת הענקת נדוניה לבתו היה כלב רשאי לתת לה מקרקעין.

באדיבות אתר 929