בתחילת דרכו של יהושע כמנהיג אנו נחשפים למורכבות תפקידו כנביא, שר צבא, ומנהיג מדיני של העם. מעמד מורכב זה נדרש על מנת להכניס את עם ישראל לארצו, אך לאחר מכן הוא יפוצל לתפקידים נפרדים.
הפרק נותן לנו מבט ראשון על דמותו של יהושע כמנהיג; ניתן להבחין בו בכמה תפקידים חשובים שיהושע ממלא בתקופת הנהגתו.
ראשית, יהושע הוא נביא, והפרק מתחיל עם דבר ה' אליו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן" (א). פסוק זה מציין גם את הייחוס הישיר של יהושע כ"משרת משה", תיאור שאמור לתת לגיטימציה לנבואתו ומנהיגותו.
נוסף על כך, יהושע מקבל את הציווי לכבוש את הארץ: "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶת-הָאָרֶץ..." (ו). ציווי זה נותן לו מעמד ותפקיד של שר צבא, וממשיך את תפקידו הראשון כמוביל הקרב נגד עמלק.
בסוף הפרק, יהושע פונה אל ראובן, גד וחצי המנשה ומזכיר להם את התחייבותם למשה להכנס לארץ כחלוצים. הקריאה הזאת מזכירה את תקופת השופטים, ותגובת השבטים - "כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ וְלֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר-תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת" (יח) - מזכירה מאוד את היחס למעמד של מלך. שני אלה מציגים את הפן המדיני של יהושע כשליט.
חשוב לציין שאחרי תקופת משה ויהושע התפקיד של הנהגת העם התפצל - הנביאים, השופטים-המלכים ושרי הצבא היו אנשים שונים בעלי תפקידים מאוד שונים זה מזה.
אמנם ישנן דוגמאות של מנהיגים ששימשו ב"חפיפה" בכמה תפקידים, כמו שמואל שהיה גם נביא וגם שופט, אך דוקא אצל יהושע אנו מוצאים את כל התפקידים בהנהגה אחת של מנהיג יחיד, באופן דומה למשה רבו.
תפקידו של יהושע הוא להכניס את עם ישראל לארץ ישראל, לכבוש אותה ולחלק אותה. לצורך כך דרושה אחדות - הנהגה ריכוזית שתגרום למטרה החשובה הזאת לקרות בבת אחת, כך שלא יווצר מצב שרק חלק מהארץ נכבשה או שלא כל השבטים זכו בנחלה.
מעמד ייחודי זה לא יחזיק לאורך זמן, ואחרי שהעם יתיישב בארץ ההנהגה באמת תפוצל; אך ביהושע אנו רואים משהו ייחודי וחד פעמי - הנהגה אחידה לגמרי, שהיא ורק היא תוביל את העם להתיישבות בארץ.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער