מסתפקים בנצחון חלקי

בתוך פרקי אליהו נכנסים פרקי מיכָיהו בן יִמלה (כ' וְ-כ"ב), שניהם סיפור אחד, אף ששֵם הנביא יתגלה רק בפרק השני (כ"ב, ח).

אליהו יצא למאבק נגד פולחן הבעל, ונגד רודנות איזבל. מיכָיהו התערב בשאלות ביטחון וחוץ. שניהם רצו לעזור לאחאב לְנַצֵּחַ בלי לנטוש את דרך ה', אך שניהם התייצבו נגדו כאשר הלך אחרי בריתות עם מלכי צידון וארם.

אחאב החל את דרכו כמלך בנחיתות ברורה מול ארם דמשק, אחרי סדרת הפיכות ומלחמת אזרחים ממושכת בין עמרי לבין תבני. כששלח לו בן הדד להיכנע לו כ'מלך ואסאל' (=נתון למָרוּת 'מלך על'), בלית ברירה אחאב הסכים. אולם כאשר בן הדד דרש להשפיל את אחאב ולקחת מאוצרותיו וממשפחתו ככל שיחפוץ, אחאב סירב בגיבוי "זקני הארץ" (=מנהיגי השבטים; ז).
"נביא אחד" (כנראה מיכָיהו; יג) הדריך את המלך לקראת שני ניצחונות מכריעים של מעטים מול רבים.

בן הדד השיכור היה כה בטוח ביתרון צבאו, עד שנפל בפח של 232 "נערי שרי המדינות", שנראו כשבויים בטוחים (יח), וצבא ארם הגדול נס כמנוסת הפלשתים מפני יונתן ונערו במעבר מכמשׂ (שמואל א י"ד).

כעבור שנה, במעבר אֲפֵק (בנחל החוצה את מישור אפיק, בדרום רמת הגולן), ניצול מוצלח של תנאי השטח העניק ניצחון מכריע לישראל, ואחאב הפך למלך השולט 'בכיפה', והחזיר לישראל ערים שכבשו הארמים (כנראה, בעמק הירדן).

אולם, "מלכי בית ישראל... מלכי חסד הם" (לא) וקשה להם לממש ניצחון עד תום – גם האויב ידע זאת, וניצל את החולשה להצלת מלך ארם, ולהפיכת התבוסה להישג של 'ברית אחים'. מרגע זה, הפכה ברית המלכים לקרע בין אחאב לבין הנביא.

באדיבות אתר 929