מעלות אחז

מה טיבן של מעלות אחז? 
במיתקן היו מעלות של ממש ככתוב: "את הצל במעלות אשר ירדה" (מלכים ב כ', יא; וכדומה לכך בישעיה ל"ח, ח). הצל היה יורד על גבי המיתקן ירידה של ממש. ולא הצל בלבד, אלא גם אור השמש היה יורד בו, ככתוב: "ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה" (ישעיה ל"ח, ח).
במלכים ב כ', י-יא, נאמר: "הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות? ויאמר חזקיהו: נקל לצל לנטות עשר מעלות, לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות". מכאן, כי אפשר היה להבחין על גבי המתקן גם בהתקצרות הצל וגם בהתארכותו. נטיית הצל היא היא התארכותו לקראת ערב ככתוב בירמיה (ו', ד): "כי פנה היום, כי ינטו צללי ערב". היפוך נטיית הצל הוא: "כי ישוב הצל אחרנית" (מלכים ב כ', י).
הכתובים מלמדים, כי בשעה שדיבר ישעיה אל חזקיה כבר ירד הצל עשר מעלות. חזקיה אמר: "נקל לצל לנטות עשר מעלות" (שם) משמע ששעות היום מאפשרות ירידה של עוד עשר מעלות.

במוזיאון של קהיר שמורה תבנית של שעון שמש שפעולתו עולה בקנה אחד עם כל האמור מקודם. דמותה של אותה תבנית נתפרסמה בשנת 1930 במחקרו של סלולי (Sloley) המוקדש לשיטות הפרימיטיביות למדידת הזמן.
המתקן האמור הינו מבנה קטן העשוי משטח שממנו יורדות מדרגות למזרח ולמערב. בקצהו המזרחי של המיתקן ניצב קיר מעל המדרגות וכן בקצהו המערבי. הקיר המזרחי מטיל בבוקר את צלו על המדרגות המזרחיות. במרוצת הזמן, עם עלות השמש למרומי הרקיע, יורד הצל - ואור השמש אחריו - מן המדרגה הראשונה העליונה אל התחתונה ומתקצר עד כי בשעות הצהרים הוא נעלם כליל. 
החל בשעות הצהרים משליך הקיר המערבי את צלו על המדרגות המערביות. תחילה על התחתונה ולקראת הערב עולה הוא במדרגות ומתארך.
מסתבר, כי במתקן של אחז-חזקיהו היו עשר מעלות בכל צד והן היו כנראה צמודות אל הקיר הדרומי או הצפוני של בנין כלשהו, שכן הממצא הארכיאולוגי מלמד, כי זו הייתה השיטה של בניית מדרגות בישראל בימים ההם.
נראים הדברים, כי הנביא דיבר אל חזקיהו בשעת הצהרים כשהצל (ואור השמש בעקבותיו) ירד כבר במזרח עשר מעלות. שעון השמש היה מואר כולו והתהליך הטבעי הצפוי היה התארכות הצל על עשר המעלות שבצד מערב. במקום זה מעיד הכתוב: "ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה" (ישעיה ל"ח, ח; וכדומה לכך במלכים ב כ', יא).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת