לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
נאומו זה של איוב מופנה בעיקרו לרעים והוא אינו מדבר ישירות אל ה'. הנאום כולל שלוש פניות אל הרעים, וביניהן משובצים קטעי תלונה ובקשה הנוגעים לא-ל.
1. מהי טענתו של איוב כלפי הרעים בפסוקי הפתיחה (פסוקים א-ו)?
2. בפסוקים ז-כ מתאר איוב את המצור שהא-ל הטיל עליו על לא עוול בכפו. בחנו את המימדים השונים של המצור ובדקו מהן השלכותיו של המצור על מעמדו החברתי.
3. מה מבקש איוב מן הרעים בפסוקים כא-כב וכיצד הוא מנמק את בקשתו בפסוקים כג-כז?
4. פסוקים כה-כז בפרק י"ט הם מן הפסוקים הקשים ביותר בספר כולו. מיהו הגואל אשר איוב מדבר עליו בפסוק כה? עיינו בפירוש הרשב"ם והרמב"ן מצד אחד ובציטוט שמביא הרמב"ן מדברי ראב"ע. מיהו הגואל לפי כל אחד מהפרשנים?
רשב"ם פסוק כב: וכי לא דיי לי במה שהקדוש ברוך הוא רודף אחריי, כי גם אתם רודפים אותי?! ומה הנאה לכם? לא תהיו שביעים מבשרי! ...(כה) ואחרון - והקדוש ברוך הוא, שהוא אחרון, יקום על הארץ לנקום נקמתי מכם.
רמב"ן פסוק כה: ואני ידעתי גואלי חי - יאמר, כי ירצה שיחמולו עליו חביריו ולא ירדפוהו (ראה לעיל, כב), וירצה שיכתבון מליו (ראה לעיל, כג), אולי יחמולו עליו אחרים השומעים טענותיו, אע"פ שהוא יודע שלא יגאל באלה (ע"פ וי' כה,נד); רק הגואל אשר יוכל לגאלו הוא חי מאז, וישאר אחרון מכל הנבראים, ויתקיים לנצח, והוא הא-להים יתעלה. והמפרשים אמרו (ראה ראב"ע), כי יאמר: ארצה שיכתבון מלי (ראה לעיל,כג) לפי שהגואל אותי מיד טענותיכם הוא חי עתה, או יוולד אחרי כן; כי אי אפשר שלא יהיה חכם, מֵבִין טענותי ודבריכם, ויהיה לי לעזר. והראשון נכון יותר.
5. מה כוונתו של איוב במילים "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ-לוֹהַּ" (כו) עיינו בפירוש הרשב"ם ופירושו של הרמב"ן. מה ההבדל בין שני הפירושים?
רשב"ם פסוק כו: א-לוה- שם דְבר משפט, 'יושטיצא' (בלעז), כמו "א-להים לא תקלל" (שמ' כב, כז).
רמב"ן פסוק כו: ומבשרי אחזה א-לוה- כי בראותי בשרי כלה ואני חי, אדע כח א-לוה על בריותיו, כי ישיב אנוש עד דכא (ע"פ תה' צ,ג).
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"