מערכת היחסים שבין הקב"ה לעם ישראל מתוארת בתנ"ך בשלושה דימויים שונים: אב ובן, איש ואשה, עבד ואדון.
קריאתו של מלאכי בפרק ב': "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא א-ל אחד בראנו" (ב', י) מהווה הזדמנות לעסוק במערכת היחסים שבין הקב"ה לעם ישראל.
תיאור יחסי הקב"ה לעמו כיחס אב לבן מצוי כבר בספר דברים (י"ד): "בנים אתם לה' אלוהיכם".
משה בשירת האזינו (דברים ל"ב) אומר: "הלוא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכוננך".
בפרק ל"א בירמיהו נאמר: "כי הייתי לישראל לאב, ואפרים בכורי הוא".
ישעיה הנביא בפרק ס"ג קורא: "כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו, גואלנו מעולם שמך".
היחס שבין אב לבן הוא יחס של אהבה. מלאכי פתח את נבואתו בפרק א': "אהבתי אתכם אמר ה'..." (א', ב). ואילו הבן מכבד את אביו "בן יכבד אב" (שם, ו).
לעיתים מדומה מערכת היחסים שבין הקב"ה לעמו, למערכת היחסים שבין איש לאשתו.
הנביא הושע מדבר על אירוסין: "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט, ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (הושע ב').
את תקופת המדבר, תחילת הקשר בין ה' לעמו, מדמה ירמיה לאהבת הכלולות: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך" (ירמיה ב').
במערכת דימויים זו הקב"ה הוא החתן וכנסת ישראל היא הכלה. "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך" (ישעיה ס"ב).
תיאור אחר של מערכת היחסים שבין ה' לעמו הוא של עבדים ואדון.
בפרשת בהר (ויקרא כ"ה) נאמר: "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם".
ישעיה בפרק מ"ד אומר: "ועתה שמע יעקב עבדי, וישראל בחרתי בו", "זכור אלה יעקב, וישראל כי עבדי אתה, יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני".
היחס של עבד לאדוניו הוא יחס של יראה. על העבד לעבוד את אדונו: "את ה' אלוהיך תירא, ואותו תעבוד, ובשמו תשבע" (דברים ו'). "ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלוהיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים י').
וכך מנבא מלאכי (א', ו):
"בן יכבד אב, ועבד אדוניו,
ואם אב אני - איה כבודי?
ואם אדונים אני - איה מוראי?
אמר ה' צבאות..."
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת