מפלתו של המלך הגאוותן

סיפור חלום האילן הוא הפרשה השלישית בספרנו שבה נבוכדנצאר עובד האלילים משבח את אלוקיהם של דניאל וחבריו. נמצא, שנבוכדנצאר הודה בסוף בגדולת ה' אשר את מקדשו בירושלים החריב.

סיפור השפלתו של נבוכדנצאר הגאה והמאליה את עצמו יסודו ושורשו בתפיסה האמונית שלפיה "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם" (שמואל א ב', ז). וכך אומר נבוכדנצאר עצמו בחיתום אגרתו: "ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה" - והמהלכים בגאווה יכול להשפיל. ועוד, נבוכדנצאר בגדולתו היה מושל גם על החיות ומשחטא בגאווה הוא בעצמו נהפך לחיה. 

ולענין אמוני זה הזדקקו כידוע גם נביאי ישראל ובנבואותיהם על הגויים גינו והוקיעו במיוחד את גאוותם של מלכי הגויים שמשלו בכיפה בזמנם. כך ניבא ישעיהו על מלך אשור ואמר: "אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו" (ישעיהו י', יב-יג). וכך ניבא ואמר על מלך בבל: "איך נפלת משמים הילל בן שחר... ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ... אדמה לעליון, אך אל שאול תורד אל ירכתי בור" (ישעיהו י"ד, יב-טו).

לחלום נבוכדנצאר על האילן הגבוה המגיע עד השמים ותחתיו שוכנות חיות השדה, יש דמיון בנבואת יחזקאל, במשלו על הארז האדיר, והלקח הנסמך שם: "השפלתי עץ גבוה..." (יחזקאל י"ז, כג-כד).

ענין הפסקת שלטונו של נבוכדנצאר למשך זמן של "שבעה עידנין" (ד', יג) ושובו שנית לאחר מכן לכסא מלכותו ולכבודו הראשון, אינו ידוע לנו ממקורות היסטוריים שמחוץ למקרא. ונראה, שכותבי קורות העתים הבבליים בקשו להעלים מעמם פרשה זו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דניאל, עמ' קח-קט