"וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ" (מלכים א י', כט)

"וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ. וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים..." (מלכים א י"א, ג)

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא עמוד ב

ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? 

שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם.

כתיב: "לא ירבה לו נשים [ולא יסור לבבו]" (דברים י"ז, יז),

אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור,

וכתיב: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו" (מלכים א י"א, ד).

וכתיב: "לא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה]" (דברים י"ז, טז),

ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב,

וכתיב: "ותצא מרכבה ממצרים בשש" וגו' (מלכים א י', כט).