"וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ" (מלכים א י', כט)
"וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ. וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים..." (מלכים א י"א, ג)
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כא עמוד ב
ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה?
שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם.
כתיב: "לא ירבה לו נשים [ולא יסור לבבו]" (דברים י"ז, יז),
אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור,
וכתיב: "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו" (מלכים א י"א, ד).
וכתיב: "לא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה]" (דברים י"ז, טז),
ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב,
וכתיב: "ותצא מרכבה ממצרים בשש" וגו' (מלכים א י', כט).