מקומו של אשר

ברשימות היחס שבפרקים הראשונים בספר דברי הימים מובאות רשימות שושלות של השבטים השונים. תחילה מוזכר יהודה, אחריו שמעון ולאחר מכן ראובן, גד, מנשה (שנים וחצי השבטים), לוי, יששכר, נפתלי, מנשה, אפרים, אשר ובנימין. על פי פרופסור אהרן דמסקי, השבטים מוזכרים על פי סדר הנחלות שלהם כאשר מתחילים מיהודה וממשיכים נגד כיוון השעון, דרומה לשמעון, ממנו לשנים וחצי השבטים שבעבר הירדן המזרחי, משם לשבטים הצפוניים ודרומה אל השבטים שבמרכז הארץ.

הסבר זה מסתדר יפה עם רוב הרשימה, אך אזכורו של אשר בין אפרים לבנימין אינו מתאים, שהרי, לכאורה, לפי סדר הנחלות אשר נמצא בצפון הארץ ואמור היה להיזכר קרוב לנפתלי וליששכר. 

פרופסור דמסקי מסביר שמכאן לומדים שאשר ישב במרכז הארץ, סמוך לנחלת מנשה ואפרים. סימוכין לרעיון זה ניתן למצוא ביהושע י"ז,ז – "וַיְהִי גְבוּל־מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי שְׁכֶם", ממנו נראה כי גבול נחלת מנשה גבל בנחלת אשר באזור שכם. בנוסף, על פי המחקר, השמות שברשימות בפרקים הראשונים של דברי הימים אינם של אנשים, אלא של מקומות. נראה כי המקומות הרמוזים ברשימה של אשר הם של מקומות במרכז הארץ ולא בצפונה: שרח – תמנת סרח (בקרבת אריאל), ישוי – איסאוויה (בקרבת שילה), בירזית – ביר זית.

כלומר, לפחות בתקופה מסוימת, שבט אשר ישב במרכז הארץ קרוב למנשה ולאפרים. על פי דמסקי, השבט התפלג וחלקו התיישב בצפון הארץ וחלקו במרכזה. אחרים סוברים כי בהתחלה ישב שבט אשר במרכז הארץ ולאחר מכן עלה צפונה, ויש הטוענים שלהיפך, בתחילה ישב בצפון ומאוחר יותר ירד דרומה.

סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא