"וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי... וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר... וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר..." (במדבר כ"ט, יב-יז)
פרי החג שבפרשה זו הם שבעים כנגד שבעים אומות. והיו מקריבין אותן: ביום ראשון י"ג, וביום שני י"ב, וביום שלישי י"א, וכן כולם מתמעטין והולכים...
וכבר ידעת שהיו לשבעים אומות הקדמונים שבעים שרים למעלה, שהרי כל אומה ואומה יש לה שר ממונה עליה ומנהיגה, ומה שישראל מהנין לכל אותן הכחות לפי שטובות העולם באות על ידן,
כדי שיתיחדו הכחות זה בזה ויודה כל אחד ואחד למי שהוא מקבל כח על ידו מאת הסבה העליונה, ונמצאו כלן מכירים ומודים שאדון יחיד מושל עליהם, ולכך הזכיר בכאן ביום ראשון בלבד "לה'", ללמדך שתהיה הכוונה בכל שבעים פרים לה' בלבד שהוא ראש הממשלות והמערכות כולן.
ובמדרש (תנחומא טז. במ"ר כא, כב): "והקרבתם אשה", זהו שאמר הכתוב: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה" (תהלים ק"ט, ד), אתה מוצא בחג ישראל מקריבין שבעים פרים על שבעים אומות העולם, לפיכך היו צריכים שיהיו אוהבים אותנו, ולא די שאין אוהבים אותנו אלא ששונאין אותנו, שנאמר: "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה".
רבנו בחיי - רבנו בחיי בן אשר, חי בסרגוסה שבספרד. נפטר בשנת 1340. פרושו לתורה כולל ארבע שיטות: פשט, דרש, שכל (שימוש בחכמות שונות), וקבלה.
מרחיב את דברי הקבלה שהרמב"ן מביא בקיצור ובהסתר.