"בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּישׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא והמונכא וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי דִּי לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא" (דניאל ה', כט)
[תרגום: אז אמר בלשאצר, הלבישו את דניאל ארגמן ותכשיט זהב על צווארו והכריזו עליו שהוא שליט על שליש המלכות].
ילקוט שמעוני שמואל א רמז פו
"מקים מעפר דל" - זה יוסף. "מאשפות ירים אביון" - "וישלח פרעה ויקרא (אל) [את] יוסף" (בראשית מ"א, יד). "להושיב עם נדיבים" - "ויוסף הוא השליט" (שם מ"ב, ו).
דבר אחר: "מקים מעפר דל" - זה דניאל. "מאשפות ירים אביון" - "והוסק דניאל מן גובא" (דניאל ו', כד). "להושיב עם נדיבים" - "ואכריזו עלוהי (דליהוי) [להוא] שליט תלתא במלכותא" (דניאל ה', כט).
שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם:
מדת בשר ודם - רואה אדם עומד יפה ועשיר הוא, מעמידו ומסייעו,
וכשהוא רואה לאדם שהוא נופל, שוב הוא מפילו.
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אם הוא רואה אדם שמתגאה, הוא מפילו,
שנאמר: "כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם" (ישעיה ב', יב) ואומר: "גאות אדם תשפילנו" (משלי כ"ט, כג),
ואם רואה אדם שנפל עד שאול תחתית, הוא מעמידו, שנאמר: "מקים מעפר דל" (שמואל א ב', ח).
ילקוט שמעוני - לקט אגדות, בדרך פירוש או דרשה, המלוקטות מהתלמוד ומספרי מדרש קדמונים, ומסודרות כסדר התנ"ך. חלוקות הדעות מי חיבר את הילקוט. הוא נזכר לראשונה בדברי האברבנאל. בילקוט שני חלקים: תורה, ובו 963 רמזים; נביאים וכתובים ובו 1085 רמזים.