במזמור ס"ט מקונן המשורר על צרותיו, הוא מתאר את המצוקה הקשה ממנה הוא סובל, והוא מנסה לעודד ולרומם את עצמו באמצעות התפילה והתקווה. תיאורי הצרה שבמזמור מחליפים את מקומם במילות תפילה. את נחמתו מוצא המשורר לבסוף בחזון הגדול של בניין ירושלים וגאולת ישראל. בשיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על הניגודיות שבינו לבין מזמור ס"ח.
מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט