מראות א-להים בנבואות יחזקאל

בארבעה מקומות בספר יחזקאל מסופר בפרוטרוט ובאריכות על התגלות ה' לנביא במראות א-להים: 

א. בעניין מעשה המרכבה על נהר כבר (א')

ב. בהתגלות שבמסעו הנבואי ירושלימה, כדי לראות את התועבות במקדש ואת חורבנו וחורבן העיר (ח'-י"א)

ג. בחזון העצמות היבשות (ל"ז)

ד. בנבואה שבה הראו לו את מראה הבית לעתיד לבא (מ'-מ"ח)

המונח המשותף במראות הללו הוא "היתה עלי יד ה'". הביטוי "במראות א-להים" נזכר במפורש רק בשלושה מקומות, והוא חסר בחזון העצמות היבשות (אבל "יד ה'" היתה עליו גם בחזון זה, והמראה נתגלה אליו בבקעה, כמו בפרק א').

ניתן לומר, שעל אף השינויים הקלים שמנינו, יש במראות הללו צדדים שווים, משותפים המייחדים את כולם משאר הנבואות שבספר ומשאר ספרי הנביאים, והם: 

א. המראה מתואר באריכות רבה, בדייקנות יתרה ובפרטי פרטים.

ב. הדמות המתגלית לעיני הנביא היא כבוד ה' ולא מלאך, כמו בנבואות זכריה.

ג. יחזקאל מועבר במראה הנבואה ממקום מושבו למקום ההתגלות (לבקעה או לירושלים למקום המקדש).

ד. הנביא פעיל במשך ההתגלות. נוסף לדו-שיח בינו לבין ה' נזכרות גם פעילויות אחרות, כגון אכילת המגילה (ב', ח - ג', ג), זעקה בקול גדול (ט', ח; י"א, יג), השתתפות בהחייאת העצמות היבשות (ל"ז, י), והסיור במקדש (ח'; מ''-מ"ד).

ה. מטרת ההתגלויות היא להודיע את דבר ה' לבית ישראל.

בנקודות רבות אלה בולט השוני בין נבואתו של יחזקאל לבין נבואותיהם של קודמיו ושל הנביאים שבאו אחריו.

לפי הרמב"ם, דרך תיאורו של יחזקאל את מראות הנבואה נובעת מן הנסיבות שבהן ניבא. בני הגולה, שהקשר ביניהם לבין ארץ ישראל התרופף על כרחם, וחלק מהם כבר נולדו בבבל ולא ראו את המקדש היו זקוקים לתיאורים שונים מאלה שנזקקו להם יושבי הארץ, או יושבי ירושלים הסמוכים אל כבוד ה'. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך פירוש "דעת מקרא" ליחזקאל, מבוא, חלק ה', עמ' 13.