חזקיהו משנה לחלוטין את התנהלות העם. הוא הופך את הכיוון. לפי המדרש, עם ישראל היה רגע לפני הסוף, ונברא מחדש
ישנם רגעים שבהם יש תחושה שהגלגל מתהפך לחלוטין. המעבר מימיו של אחז לימיו של חזקיהו נראה כמו רגע כזה בחיי האומה. בחיי היחיד אפשר למצוא תיאורים רבים של מהפך כזה בספר תהלים - אדם שהיה במצוקה גדולה וברגע אחד, בעקבות תפילה, הגלגל מתהפך.
המדרש ב'ויקרא רבה', מציג מהפכים שכאלו, בחיי היחיד ובחיי האומה.
"תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן" (תהלים קב, יט), מכאן שהקב"ה מקבל השבים. "וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ" (שם) שהקב"ה בורא אותן ברייה חדשה.
ד"א תכתב זאת לדור אחרון, זה דורו של חזקיהו שהיה נטוי למיתה. ועם נברא יהלל י-ה, שבראן הקדוש ברוך הוא ברייה חדשה.
ד"א תכתב זאת לדור אחרון, זה דורו של מרדכי שהיו נטויין למיתה. ועם נברא יהלל י-ה, שבראם הקדוש ברוך הוא בריה חדשה.
ד"א תכתב זאת לדור אחרון, אלו דורות הללו שהם נטויים למיתה. ועם נברא יהלל י-ה, שהקב"ה עתיד לבראת אותן ברייה חדשה.
(ויקרא רבה פרשה ל)
המדרש מצטט את הפסוק מתהלים - "תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ" (תהלים קב, יט). הפרק פותח במצוקתו של האדם. "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ". האדם שהיה במצוקה מתאר את ההיענות האל לתפילתו, ומתוך התלהבות הוא מכריז - ""תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ". הביטוי "עם נברא" שולח את המדרש לאתר מהפך דרמטי בחיי האומה, רגע שבו אפשר לומר שהעם נברא מחדש. המדרש מוצא שני מקומות כאלו - דורו של חזקיה ודורו של מרדכי.
הפרק שלנו (דברי הימים ב כ"ט), מספק דימוי עז למהפך שחל בדורו של חזקיה. אחז, כך מספרים הפרקים הקודמים, יצר נתק עמוק בין העם לאלוהיו, הוא סגר את דלתות המקדש, יצר חייץ בין העם לאלוהיו. חזקיהו מתחיל את מלכותו בפתיחת דלתות המקדש.
המדרש מציב זה לצד את דור חזקיהו ואת דורו של מרדכי, שני רגעים בתולדות האומה שבהם הדלתות נסגרו, ונפתחו מחדש.