לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
1. הפרק מתחיל בפסוק "וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיּאֹמַר" (א). מה משמעות כותרת זו? עיינו בדברי ר' יוסף קרא ורמב"ן:
ר' יוסף קרא (א-ב): ויוסף איוב שאת משלו: חי א-ל הסיר משפטי - כאשר השיב לבלדד על דבריו ושתק, וכאשר ראה שנשתתקו ונסתתמו דבריהם, הוסיף עוד לשאת משלו ולהאריך על דבריו.
רמב"ן (א): ויוסף איוב שאת משלו ויאמר. במענה הזה ישא משלים, כמו "לא תסולה בכתם אופיר" (איוב כ"ח, טז). וכוונתו בו לאמר, שהוא צדיק, והנה יש 'צדיק ורע לו'; וכל שכן 'רשע וטוב לו' (ע"פ ברכות ז, א), כי אין זה חמס גדול כראשון. ואם נראה כי הרשעים נכרתים בעולם הזה, זה הבל הוא, ואינו עיקר מוצא החכמה וסופה. כי החכמה נעלמת מבני אדם (ראה שם, כא), ולא גלה להם הא-ל ממנה אלא שייראו מלפניו ויסורו מרע (ראה שם, כח). אך ענשם ושכרם, ושלות הרשעים וייסוריהן של צדיקים, לא נגלה לבני אדם, כי אין איוב מוצא ורואה בהם דין ומשפט, ולא שומע מחביריו דבר חכמה על הענין.
2. מהו גורלם של הרשעים והחנפים לפי פסוקים ז-כג?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"