לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

בשונה ממרבית הנבואות עד עתה, שבהן התווכח הנביא עם עובדי האלילים מחוץ, בנבואות אלה מתמודד הנביא עם קשיים שונים מבית.

בנבואה הראשונה בפרק (א-יא) פונה הנביא לגולי בבל בתוכחה קשה על חוסר אמונתם בה׳ וסרבנותם לשמוע לדברי הנביאים, ועל דבקותם בפסילים.

בחלק השני פונה שוב הנביא לישראל בסגנון דומה, אולם בנימה מפויסת יותר, ומפרט את עליונות ה׳ על פני האלילים. ה׳ הוא אלהי העולם ובוראו הבלעדי, והוא גם אלהי ההיסטוריה והיחיד ששולט במהלכה. לפיכך ה׳ הוא ששלח את כורש לעשות את רצונו ולכבוש את בבל, והודיע על כך מראש.

הפרק מסיים בקריאה לגולים לשמוע בקול מצוות ה׳ ולצאת מבבל בשמחה – ולפרסם את דבר גאולתם בעמים.

א. בחטיבת פרקים זו נזכרת כמה פעמים השמעת האירועים שהיו בעבר (׳הראשונות׳) ושיהיו בעתיד. הנבואות החדשות (כמו עליית כורש), שנאמרות מראש בידי ה׳ הן הוכחה על אמיתות הנבואה ובלעדיות ה׳. ראו – מ"א,כא-כד; מ"ג,ט-י. אולם, יש הבדל בנמעני הנבואות. שימו לב כלפי מי מופנות הנבואות הקודמות, וכלפי מי מופנית נבואתנו. חשבו מה מלמד הדבר על מצבם הרוחני של ישראל בגולה.

ב. בפסוקים ט-יא מודיע הנביא לעם ישראל שלמרות אופיים השלילי ומעשיהם הרעים, הדומים למעשי הגויים סביבותיהם, הוא לא ישמיד אותם. בחנו את היחס בין גילוי שמו של ה׳ בעולם, והחלטותיו ביחס לישראל. השוו את ראש פסוק ט – ׳למען שמי׳, לאיזכור שם ישראל וה׳ בתחילת הנבואה (ב-ג)

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"