נזירות שמשון

מכלל הנושאים שבפרשה נבחר דווקא עניין הנזירות המתואר בפרקנו להיות זה שעליו תיסוב ההפטרה, אפשר בשל ייחודו של עניין זה. שהרי בכל מצוות התורה וענייניה, התורה היא המצווה והיא המטילה חובות, ואילו הנזירות תלויה כל כולה ברצונו של האדם, והוא המחיל על עצמו את האיסורים. אמנם מסגרת הנזירות על איסוריה נקבעת על ידי התורה, אבל ביד האדם להחליט אם הוא מעוניין להיכנס למסגרת זאת.

אולם, דווקא המסופר בהפטרה (שופטים י"ג, ב-כה) מפריך לכאורה קביעה זאת שקבענו. שהרי כאן, צו מאת ה' מכתיב לאשת מנוח הישמרות מחלק מאיסורי נזירות, ומורה לה להקפיד על נזירותו של בנה הנולד לה. ושמא העובדה, שנזירות זאת מוכתבת מגבוה, מלמדת על יחס חיובי למוסד הנזירות? ובידוע נחלקו חכמים בשאלה זאת (ראה נדרים יב: יג.).

באמת, נזירותו של שמשון מיוחדת היא ואינה דומה לדין נזירות הכללי, וכבר העמידה המשנה בנזיר (פ"א, מ"ב) ובדרך בהירה יותר ברמב"ם (הלכות נזירות, פ"ג הי"ג):

"שמשון לא היה נזיר גמור שהרי לא נדר בנזיר אלא המלאך הפרישו מן הטומאה. וכיצד היה דינו? - היה אסור ביין ואסור בתגלחת ומותר היה להיטמא למתים ודבר זה הלכה מפי הקבלה".

אפשר אף לשער, שכל עצמה של נזירותו מבטן ומלידה, היתה הכנה לקראת ייעודו כאמור: "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים" (שופטים, י"ג, ה). זאת תשועה הכרוכה בחללים רבים, ובהיטמאותו של שמשון למתים רבים.

אדם בעל מימדים ובעל תכונות, כשמשון, זקוק ודאי לבלמים, ואיסורי נזירות מהווים בלמים, וביותר איסור שתיית יין.

לשמשון - יפה נזירות אבל הוא היותר ייחודי והיותר יחידי בקרב מנהיגי ישראל, ואולי בקרב ישראל בכלל. הרי זה מלמד שאין דרך הנזירות דרך כבושה לרבים.

עוד ניתן ללמוד שנזירות אין עימה פרישה מן החיים, כדרך שמצינו אצל אומות העולם, שנזיריהם פורשים מחיי אישות. שלא מצינו פרישות זאת באיסורי הנזירות, ואף שמשון הנזיר מבטן לא נצטווה על כך.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון