במהלך ערב ההתעוררות שיזם שמואל מסופר שבני ישראל שאבו מים ושפכו אותם לפני ה'. האם מדובר בדימוי לבכי או שמא היה כאן ניסוך של מים? מה בא לבטא ניסוך זה ומה עניינו?
אחרי חזרת הארון יוזם שמואל תהליך התעוררות לתשובה שמביאה את ישראל לניצחון בקרב כנגד הפלשתים. תחילה הוא קורא לעזיבת הפסלים והעשתרות כדרך שדרש יעקב מבניו ויהושע מעם ישראל באיזור העיר שכם. לאחר מכן נעשות כמה פעולות שיש בכוחן לסייע להם להידבק בה'.
מתואר כי הם שאבו מים ושפכו אותם לפני ה' (פס' ו). מה פשר שפיכת המים הזאת? האם מדובר בניסוך המים? הלוא בתורה ישנו רק ניסוך של שמן או יין. חז"ל אמנם דרשו כי בחג הסוכות ישנו גם ניסוך המים אולם מה פשרו ומה עניינו? הלוא המים הם דבר פשוט שאינו ראוי לכאורה לקרבן?
המפרשים ובראשם תרגום יונתן בארו שאין הכוונה לניסוך מים של ממש אלא שבכו בכי רב כחלק מתהליך התשובה והצום ודבר זה נחשב כאילו שפכו מים לפני ה'.
אולם, דומה שניתן לומר כי שפכו מים של ממש. יש לשים לב כי מדובר היה ביום צום (פס' ו) ומים הם מצרך חיוני והכרחי. כאשר אדם שצם מקריב לה' את המים שלו יש בכך קרבן שאין גדול ממנו. המים הם יסוד החיים בעולם ואינם מותרות. בעצם הקרבתם מבטא האדם כי כל חייו אינם שווים אם הם אינם מתבטלים לרצון האלוקי. שמא זהו גם ענינו של ניסוך המים בחג הסוכות בו אנו מבקשים על הגשמים שהינם ביטוי לקשר שביננו לקב"ה כמבואר בפרשיית "והיה אם שמוע".