נסתרות דרכי ה' לכולם

צופר הוא צעיר הרֵעִים והאחרון שבהם.

נהוג לתפוס אותו כחסר מעצורים ונימוסים. בעוד אליפז ובלדד הלכו סחור סחור וטענו כלפי איוב בזהירות שאולי כדאי לו לבחון את עצמו – צופר אומר לו במפורש, בפנים, בלי לחשוש: חטאת, ולכן נענשת. ותגיד תודה שה' העניש אותך רק על חלק מחטאיך ולא על כולם.

באמת לא נעים לקרוא את הדברים הללו, ובפרט שאנחנו מכירים את סיפור המסגרת, ויודעים שהרֵעִים טועים ואיוב צודק. אבל בתוך דבריו של צופר נמצאת גם אמת פשוטה ונכונה, שמופיעה בסופו של דבר בצורה דומה בפיו של ה' בסיום הספר.

צופר מתבסס בדבריו לאיוב על ההגיון:
"הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא?
גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה תֵּדָע?
אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם"! (ז-ט)

איך אתה, איוב, חושב שאתה יותר חכם מהאל? האם אתה יכול להגיע לחקר מחשבות האל ותכלית מעשיו? לעומקם ולגובהם? והרי חוכמתו וכוונותיו ארוכות מארץ ורחבות מני ים.

בדומה לדברים אלו יאמר הא-לוהים לאיוב במענהו מן הסערה: "אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה" (ל"ח, ד). כלומר – אינך מבין ואינך יודע את דרכי הא-לוהים בעולם. אתה קטן, זמני, חדש. הא-לוהים גדול, אל זמני וקדום, וממילא אינך יכול להבינו.

אבל מה גדול הפער בין דבר האל לדברי צופר. בעוד ה' אומר לאיוב: האדם באשר הוא לא יכול להבין את מעשה הא-לוהים, צופר אומר לו: אתה לא יכול להבין את דרכי הא-לוהים – אבל אני כן! אם אתה סובל – בטוח חטאת! כי כך פועל הא-לוהים. כולם יודעים זאת!

אם צופר היה קצת יותר צנוע, הוא היה מבין שכשם שאיוב לא מבין את מעשה הא-לוהים ודרכיו, כך גם הוא לא מבין אותם, ואולי באמת איוב צודק והוא לא חטא, אבל כנראה שכדי להגיע למסר הזה בשלמותו נצטרך לחכות עד סוף הספר, ונצטרך לשמוע את דבר ה' באופן מפורש.

באדיבות אתר 929