נס בשערי ירושלים

גם רש"י וגם המלבי"ם רואים במזמורנו שיר הודיה, יסדו אסף על הנס הגדול שהתרחש בהווה, בזמן שלטונו של המלך חזקיה. בשנת 701 לפנה"ס ערך סנחריב מלך אשור מסע עצום ואימתני על ארץ ישראל. הוא הכניע את יפו ואת אשקלון. לכד את עקרון והסתער על מבצרי הגבול של מלכות יהודה, כבש את לכיש. קלגסי אשור פרצו את לב יהודה, שטפו את הממלכה כולה והשאירו אחריהם הרס וחורבן. ולבסוף הגיעו עד לירושלים והטילו מצור עליה. ו"שָׁמָּה", בציון ובירושלים, "שבר" ה' את "רשפי" - להבי אש שהשליכו האויבים מעבר לחומות על בנייני ירושלים. ה' שבר את הקשתות ואת החיצים של אויבינו. את המגינים שלהם, את החרבות ואת כל כלי מלחמתם האדירים - הרס ה' ממש בשערי ירושלים! "נאור אתה" ה', שר אסף, אתה מנאר ומנער את אויביך וקמיך - ומטאטא אותם מן העולם; "אדיר" אתה - חזק יותר וגיבור יותר מחיות ה"טרף", המסתערות עלינו מן ההרים, מכל עבר! "נאור אתה", שם, בשערי ירושלים הנצורה והמיואשת, הראית, ה', את אורך לעמנו! "אשתוללו אבירי לב", השתוללו הקלגסים, ופתאום - נדמו. ניטל מהם כוחם, 'תנומה' ותרדמת מוות נפלה עליהם, "ולא מצאו" עוד כל אנשי החיל העצום של סנחריב את "ידיהם". "נרדם" לעד, גם ה"רכב" וגם ה"סוס". ובישעיהו (ל"ז, לו) ממחיש לנו פסוק אחד את הנס הגדול ואת התשועה הפלאית שהתרחשה אז בשנת 701 לפנה"ס בשערי ירושלים:

"ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף
וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים;
יסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה..."

ושם "בניו הכהו בחרב"! (שם, לח)

ובעל מזמורנו מפנה אותנו גם אל ראשית ההיסטוריה שלנו, בכך שהוא מכנה את ירושלים בשם "שלם". אברהם אבינו, במלחמתו ובנצחונו המופלא על המלכים הנרדפים "עד חובה - אשר משמאל לדמשק" (בראשית י"ד, טו) מתקבל על ידי מלכי צדק מלך שלם והוא מברך את אברהם: "ברוך אברם לא-ל עליון... אשר מגן צריך בידך!" (שם, יט-כ)

אך גם לעתיד מכוון מזמורנו, למלחמת גוג ומגוג (זכריה י"ד): "ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה... ויצא ה' ונלחם בגוים ההם...", "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא", "ועלו" כל הארץ "מדי שנה בשנה" לירושלים - "[ו]לחוג את חג הסכות" - וכך יתקיים פסוקנו: "ויהי בשלם סוכו" (ג).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת