בתוך האֲפֵלה הזאת שדגל שחור מתנוסס מעליה לפי התיאור הכתוב לפנינו, יש בכל זאת שתי נקודות אור.
גם משפחת דוד נאלצה כעת לברוח, ו"מערת עדֻלם" סיפקה מסתור רק לזמן קצר. דוד נאלץ להעביר את משפחתו למואב (משם באה רות לבית לחם יהודה), תחת חסותו של מלך מואב "כל ימי היות דוד במצודה" (ג-ד). אחת החידות הקשות במקרא, היא פשר הנקמה הנוראה של דוד במואב כעבור שנים (שמואל ב ח', ב) – לדברי רש"י בשם מדרש תנחומא, משפחת דוד נרצחה במואב כעבור זמן.
כאן נחשף שמו של "גד הנביא" (ה), שליווה את דוד בנדודיו. ספר 'שמואל' שבידינו, יש בו שלושה נביאים: שמואל, גד ונתן (כך הסבירו חז"ל בבבא-בתרא טו עמוד א, שאת ספר 'שמואל', השלימו גד החוזה ונתן הנביא, אחרי מות שמואל - כ"ה, א; כ"ח, ג), ופרקי דוד בבריחתו ובנדודיו שייכים ל"דברי גד החֹזה", שמרכיבים יחד עם "דברי שמואל הרֹאה", ועם "דברי נתן הנביא", את "דברי דוד המלך הראשֹנים (=לפני שמלך על כל ישראל) והאחרֹנים" (דברי-הימים א כ"ט, כט).
השבר הפנימי של מלכות שאול הנִטרַף ברוח הרעה, הגיע לשיאו בטבח הנורא של כוהני נֹב. מה שהצטווה שאול לעשות לעמלק ולא עשה (ט"ו, ג), הוא עשה ל"נֹב עיר הכֹהנים", כשהִכּה אותה "מעולֵל ועד יונֵק, ושור וחמור ושה לפי חרב" (יט).
בתוך האֲפֵלה הזאת ש'דגל שחור מתנוסס מעליה' לפי התיאור הכתוב לפנינו, יש שתי נקודות אור:
1. סירוב פקודה מקראי ל'פקודה בלתי חוקית בעליל' (חז"ל בסנהדרין מט עמוד א שיבחו את הסירוב המוצדק של אבנר ועבדי שאול בפניו – "ולא אָבוּ עבדי המלך לִשְלֹחַ ידם לִפְגֹעַ בכֹהנֵי ה'" - יז).
2. הכהונה השואלת בה' (באורים ותומים) עברה משאול לדוד, בבריחת אביתר.
באדיבות אתר 929