בסקירתו ההיסטורית בוחר יהושע אזכורים ואירועים ייחודיים, המדגישים את תחילתה של תקופה חדש, בה יכולים ישראל לעבוד את ה' ללא לחץ ואיום מן החוץ.
בסקירתו ההיסטורית עושה יהושע כמה בחירות מוזרות:
ראשית, יהושע מתחיל את סיפור העם מתרח ולא מאברהם, למרות שמעולם לא היה ממש קשר בין עם ישראל לתרח.
שנית, יהושע מזכיר את עשו ואת התנחלותו בשעיר, למרות שזו סטייה מהסיפור העיקרי שעובר דרך יעקב.
תמיהה זו מתעצמת כאשר לא סופר לנו על הבחירה הקודמת - בין ישמעאל ליצחק - אלא רק על יצחק הנבחר.
ולבסוף, בחלק המספר על מסע העם במדבר, יהושע מזכיר כמה אירועים ספציפיים: קריעת ים סוף, מלחמה בארץ האמורי, סיפור בלק ובלעם וכיבוש הארץ; אך משמיט סיפורים רבים אחרים. כיצד בוחר יהושע מתוך כל מה שקרה במדבר, דווקא את האירועים הללו?
נראה שהמשותף לסיפורי האבות והנדודים שבחר יהושע הוא הדגשת הבחירה בה' למרות קיומם של איומים ואויבים מסביב.
אברהם השתחרר מתרח ומאחיו, יעקב ירד למצרים בעוד שעשו ישב בנחלתו, משה ואהרן התנתקו מהתרבות המצרית כדי להציל את העם. כולם היו מוקפים באויבים ופיתויים, אך המשיכו לעבוד את ה' - ורק בזכותם עם ישראל נמצא בארץ ישראל.
גם את החסרון באזכור ישמעאל כאיום ניתן להסביר בכך שיצחק לא ממש היה קרוב אליו, ולכן גם לא נדרש להאבק בו למען אמונתו.
בני ישראל אמנם יצאו ממצרים, אבל כפי שאנחנו רואים בהמשך הנאום - הם מוקפים באויבים כל הזמן: בין אם זה המצרים שרדפו אחריהם וצבא האמורי, או בלק בן ציפור ועמי הארץ - בני ישראל לא באמת היו יכולים להתיישב בשקט עד לרגע זה במסעם.
למעשה, הסקירה ההיסטורית לא נגמרת - יהושע מציג מה היה עד עכשיו, אך הוא אומר לעם ישראל מסר חשוב להמשך: עכשיו, כשהארץ שלכם ואתם הולכים לשבת בה, יש לכם הזדמנות להשתחרר מכל האויבים ולעבוד את ה' בשלווה, כפי שלא היה מאז ימי יצחק! זה הזמן לפתוח פרק חדש אליו יחלו כל הדורות - פרק של עבודת ה' מתוך מנוחה ושגשוג.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער