סילוק מכשילי המלחמה

הדבר המכשיל ביותר הגעה לנצחון במלחמה הוא הפחד והמורא. גם אם לאחד הצדדים במלחמה יש יתרון צבאי רב על פני יריבו, אם ב'כח אדם', אם בכמות כלי הנשק, אם באיכות כלי הנשק, אם במיומנות החיילים וכו', אם היריב חדור רוח קרב ואילו בצד החזק יש מורך ופחד, סביר להניח שהמנצח בקרב יהיה הצד נסוך הבטחון והעוצמה, כי כך הוא חוק המלחמה. מורך הלב הוא מחלה 'מדבקת', ואם חלק מהלוחמים נתקפים בפחד - זה מקרין על כל הלוחמים ואלו מתחילים להכנס לחרדה במקום לעשות את השיקול השכלי ה'קר' והנכון ברגעים הקריטיים. ומכאן ועד מנוסה המונית ותבוסה מוחלטת, הדרך קצרה.
לכן מובנת מאד מצוות התורה בפרקנו, שלפני הקרב ידאגו השוטרים 'לסנן' את כל הלוחמים שיש סיכוי רב שייתקפו בפחד מפני מוות במלחמה, וידביקו את אחיהם בפחד זה, חלילה.
לכן כל מי שהשקיע רבות בבניית ביתו החדש, שאז יש לו תשוקה גדולה לגור בו, והחשש פן ימות במלחמה ויגור בו אדם אחר שלא עמל בו, יקנן בלבו ויטרוד את ריכוזו במלחמה; או מי שהשקיע בנטיעת כרם והמתין את שלוש שנות הערלה כדי ליהנות מפירותיו, וכעת הוא עומד לפני חילול הכרם שהיא שמחה רבה עבורו, וגם בו מקנן החשש פן ימות במלחמה "ואיש אחר יחללנו" (ו); או מי שארס-קידש את בחירת ליבו שנקשר עימה בעבותות אהבה, וכבר החל בהכנות הרבות לקראת הנישואין, והחשש פן ימות במלחמה ויקח אותה איש זר לא נותן לו מנוח ואפשרות לריכוז מלא בקרב; וכמובן מי שמטבעו חושש ומפחד ממראות המלחמה הקשים, כל אלו נדרשו לעזוב את מחנה החיילים עוד בטרם החל הקרב, כדי שלא "ימס את לבב אחיו כלבבו" (ח).
או אז, לאחר ההשתדלות האנושית להסיר את אלו שעלולים להכשיל את המלחמה, יזכו ל"כִּי ה' אֱלוהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם" (ד).