סיפוק - בלימוד התורה

"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה" (משלי י"ג, יב)

כי האץ להעשיר דעה חסר, וכל ימיו תמיד חיי צער בתוחלת ממושכה, יגע ושואב רוח, רודף להעשיר ולהשיג ואין. כי אין אדם יוצא מעולמו וחצי תאותו בידו. כי לא נאמר אשר התאוה תאות אלף כסף בהגיעו לסך ההוא נשלמה תאותו, ואחרי כן מיחל תוחלת אחר לכסף משנה. רק הכל תוחלת אחת ממושכה, כי גם בראשון לא גמר בלבו לשמוח... נמצא הכל תוחלת אחת בלתי נגמרת והוא מחלה לב באמת, כי לדאגה תהפך.

ושמא תאמר, אם הבלתי מושג לגמרי תייחס להעדר שלמות, מה יעשו תופשי התורה שאין אדם יוצא מהעולם ואחד מאלף מאשר בה לא השיג? לזה אמר אל תדמה אותה לעושר חלילה, כי הלא "עץ חיים" שהיא התורה היא "תאוה באה", שלא מת טרם השיג לא בלבד חצי תאותו כי אם תאוה באה בודאי, כי הלא גם הבלתי משיג כלה או כחכמים הראשונים לא יבצר מלבוא לו תאותו שהיא היות לו עץ חיים, כי עץ חיים היא לכל תופשי התורה והמצות מבלי יבואו עד תכונת כלה.

אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך על ידי ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.