ספר בלעם

בחפירות שנערכו בשנת תשכ"ז באתר המכונה 'תל דיר־עלא' שבעמק הירדן המזרחי, התגלו שרידי יישוב מתקופות שונות. אחד החדרים מתקופת הבית הראשון קרס ככל הנראה ברעידת אדמה, ובמהלך החפירות התגלו בו שברי טיח ועליהם סימני כתב. ניסיונות שונים לאחות את שברי הטיח שיחזרו כתובת שנכתבה על גביו. על אף שחלק גדול מהכתובת לא שוחזר באופן המניח את הדעת, ישנם פרטים לגביה שאינם מוטלים בספק.
המילים הפותחות את הכתובת ומשמשות מעין כותרת הן: "[ס]פר [בלע]ם [בר בע]ר אש חזה אלהן...יפעל אחראה (אחרית?) אש". ואילו בסיומה של הכתובת נאמר: "לדעת ספר, דבר לעמו, על לשון...".
נראה אם כן שזהו ספר בלעם המדובר, או לפחות חלק ממנו.
בניגוד לפרשתנו, הנבואה המתוארת בכתובת היא נבואת פורענות, הממחישה מה היה סגנון הנבואה אותה תכנן בלעם לומר על עם ישראל. כרקע לנבואת הפורענות, הכתובת מספרת כי האלים באו בלילה לבלעם וסיפרו לו את אשר יקרה באחרית הימים. בלעם קם בבוקר, צם ובכה בחזקה, וכשעמו שאלו אותו לסיבת הדבר הוא סיפר להם על המראות הקשים שראה, הכוללים תיאורי חורבן, שממה וחושך בעולם.
הכתובת נכתבה בכתב ארמי או עמוני, בשפה הקרובה לארמית. מן הכתוב בה עולה שמוצאו של בלעם הוא מארם, שכן הוא נקרא 'בר בעור', שהיא מילה ארמית, ולא 'בן בעור' כפי שכתוב בתורה. ואכן, הדבר מקבל אישור מפרשתנו: "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב" (כ"ג, ז).
בדומה לנאמר בפרשתנו (כ"ד, ד), גם על פי הכתובת בלעם הוא "אש חזה אלהן" (=איש חוזה אלוהים), וגם בה הנבואה נכתבת בעקבות בקשתו של מלך ששמו לא מופיע. זאת ועוד, הן בפרשתנו והן בכתובת בקשתו של המלך לא מתממשת בסופו של דבר: "שאלתך... רחוקה ממך". מלבד נקודות דמיון אלו, בכתובת מופיעים מספר ביטויים הדומים לכתוב בפרשתנו. 

העולה מהדברים הוא שאכן היה קוסם או נביא מפורסם שמוצאו מארם ושמו בלעם, ומסתבר שהיה לו קהל מאמינים אדוק שטרח להעלות את נבואותיו על הכתב. ייתכן שספר נבואותיו של בלעם, אותו ראה עובד האלילים עליו מספרת הגמרא, הוא המקור ממנו הועתקה הכתובת מ'תל דיר עלא'.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר