בשלב ראשון היו לשלמה יותר ממאה וחמישים אלף עובדי כפייה משארית הכנענים, ולא היה לו שום צורך ב'מס עובד' מבני ישראל. אך זו הייתה רק ההתחלה

 

"ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד, כי הם אנשי המלחמה, ועבדיו ושריו ושלישיו..." (ט', כב). לפי פסוק זה, שלמה לא העביד אנשים מבני ישראל. אולם, במקומות אחרים מתואר ששלמה העלה מס עובד גם מבני ישראל:  "ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל, ויהי המס שלשים אלף איש; וישלחם לבנונה... ואדֹנירָם על המס" (ה', כח); "והאיש ירבעם (בן נבט) גבור חיל, וַיַרא שלמה את הנער כי עֹשֵׂה מלאכה הוא וַיַפקֵד אֹתו לכל סבל בית יוסף" (י"א, כח); וכך גם מתאר העם בדבריו אל רחבעם: "אביך הִקשה את עֻלֵנוּ..." (י"ב, ד); "אבי יִסַר אתכם בשוטים" (י"ב, יא); וכתוצאה מההתעקשות של רחבעם להמשיך לגבות את המס, העם פוגע בו: "וישלח המלך רחבעם את אֲדֹרָם אשר על המס, וַיִרגמוּ כל ישראל בו אבן, וַיָמֹת" (י"ב, יח);

כאן לא מדובר בהשקפות שונות ובמבט נבואי-ביקורתי מול מבט ממלכתי-אוהד, אלא עובדות שונות לחלוטין, וגם בתוך 'פרקי הזוהר'. לדעתי מדובר בתהליך - בשלב ראשון היו לשלמה יותר ממאה וחמישים אלף עובדי כפייה, משארית הכנענים (ט', כ-כא; ה', כט-ל), ולא היה לו שום צורך ב'מס עובד' מבני ישראל.
בשלב שני, התעצמה מאד עבודת הבנייה בירושלים כמו בחצור, מגידו וגזר (ט', טו), ועובדי המס משארית הכנענים כבר לא הספיקו. לכן העלה שלמה מס עובד גם מישראל, וכך נוספו 10000 עובדים מישראל.
בשלב השלישי גייסו המוני עובדים, בעיקר משבטי בית יוסף, ובתנאים קשים בהרבה מאשר חודש עבודה וחודשיים בבית, וזהו "סבל בית יוסף".

אז כבר סיימו לבנות את בית ה', ובנו את בית המלך "ואת חֵשֶק שלמה" (ט', יט). כשהגיעו לבניית "הַמִלוֹא" עם בית מפואר לבת פרעה (ט', כד; י"א, כז), פרץ מרד ירבעם הראשון. דיכוי המרד הוביל לעבדות פרך בייסורי שוטים, ואחרי שלמה, נאלץ רחבעם ללכת לשכם כדי לזכות במלוכה. שם התרסק המפעל כולו, והתקיימה נבואת הקרעים של אחיה השילֹני.

באדיבות אתר 929