"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ... כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה... כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה... וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת... וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ..." (דברים כ"א, י-כג)
דברים רבה (וילנא) פרשת כי תצא פרשה ו סימן ד
בן עזאי אומר: מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה.
כיצד? כתיב למעלה "כי תצא למלחמה... וראית בשביה אשת יפת תואר" (כ"א, י-יא),
אמר הקב"ה: אף על פי שהתרתי אותה לך אמרתי לך "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה" (שם, יב), כדי שלא תמצא חן בעיניך ותשלח אותה.
ואם לא עשית כן, מה כתיב אחריו? "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" (שם, יח),
מתוך כך "כי יהיה באיש חטא משפט מות" (שם, כב),
הוי עבירה גוררת עבירה.
ומצוה גוררת מצוה מנין?
תחלה "כי יקרא קן צפור" (כ"ב, ו) מתוך כך "כי תבנה בית חדש" (שם, ח), מתוך כך "לא תזרע כרמך כלאים" (שם, ט), מתוך כך "לא תחרוש בשור ובחמור יחדו" (שם, י), מתוך כך "גדילים תעשה לך" (שם, יב).
הרי מצוה גוררת מצוה.
דברים רבה - מדרש אגדה לספר דברים השייך למדרשי התנחומא. הוא נערך בארץ ישראל, ככל הנראה בין סוף המאה השישית לתחילת התשיעית. השם 'רבה' נוסף לשם המדרש, ככל הנראה בהשפעת מדרשי אגדה לספרים אחרים בתורה שנקראו 'רבה'. המדרש אינו מפרש את הספר על פי סדרו, אלא מתמקד בפסוקים הראשונים בכל סדר, הפסוקים שקראו בשבת בבית כנסת לפי המנהג הארץ ישראלי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)