"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר" (בראשית מ"ט, ו)
רד"ק:
בסודם - כשנתיעצו ונקהלו במעשה שכם לא באה נפשי עמהם ולא עשו בעצתי מה שעשו.
וכפל הענין במלת שונות.
רש"י:
בסודם אל תבא נפשי - זה מעשה זמרי, כשנתקבצו שבטו של שמעון להביא את המדינית לפני משה, ואמרו לו: זו אסורה או מותרת? אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך?
אל יזכר שמי בדבר, שנאמר (במדבר כ"ה, יד): "זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני", ולא כתב בן יעקב.
בקהלם - כשיקהיל קרח שהוא משבטו של לוי את כל העדה על משה ועל אהרן.
אל תחד כבודי - שם, אל יתיחד עמהם שמי, שנאמר (במדבר ט"ז, א): "קרח בן יצהר בן קהת בן לוי", ולא נאמר בן יעקב.
אבל בדברי הימים כשנתייחסו בני קרח על הדוכן, נאמר (דה"א ו', כב-כג): "בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל".