עולם המקדש והקרבנות של יחזקאל

יחזקאל הוא הנביא היחיד שבנבואותיו ישנם גם חוקים ופרטי הלכות לעם. בין חוקים אלה (המצויים בפרקים מ'-מ"ח) ובין חוקי התורה הבדלים לא מבוטלים. סתירות אלו יצרו קושי שניכר בדברי האמוראים:

"אמר רב יהודה אמר רב: זכור אותו האיש לטוב וחנינא בן חזקיה שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלה שלש מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו..." (מנחות דף מה, ע"א)

קשה לאפיין את כלל ההבדלים המצויים בתורה בהשוואה למצוי בנבואת יחזקאל, וייתכן כי הסיבה לשינויים אלו ביחזקאל נעוצה ברקע ההיסטורי לנבואותיו, שכלל את חורבן המקדש והגלות. בדרך זו יש לראות שינויים אלה ביחזקאל כחלק ממכלול רחב יותר של שינויים כגון שינוי סדרי ההנהגה, שהמכנה המשותף לכולם הוא מניעת הישנות האסון של עזיבת השכינה וחורבן המקדש.

ואכן נראה כי המניע לשינויים במקדש העתידי, וביניהם הרחקת העם והתמורות בהנהגת הכוהנים והנשיא, היא התגובה הנבואית לחורבן המקדש שהתרחש בימיו. בימי יחזקאל - העם לא קיים את דבר ה' על פי תורת משה וכתוצאה מכך התרחש הנורא מכל: המקדש נחרב והעם גלה מארצו. בדרכים שונות ומגוונות רואה יחזקאל בחזונו הנבואי מקדש עתידי מוגן שקיומו מובטח לעולם, ועיר שכל עניינהּ נוכחות ה' בתוכהּ. לאור זאת, ייתכן בהחלט שבתפילותינו אנו מייחלים לכך שהמקדש השלישי אכן ייבנה במתכונת חדשה זו המבטיחה קיום נצחי של ה' בתוך עמו; ואולי, לכך כיוון חנינא בן חזקיה - שבזכותו נמנעה גניזתו של ספר יחזקאל.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון