חז"ל בויקרא רבה פרשה ט"ז מונים את המידה 'עינים רמות' כאחת מהמידות שבעטיין באה צרעת. המעמיק בכתובים מגלה שחטאו של נעמן היה חטא הגאווה ורק לאחר שהשפיל עצמו זכה להיטהר מצרעתו.

 

הפרק פותח בתיאורו של נעמן שר צבא ארם שלקה בצרעת. מה היה חטאו של נעמן שבעטיו לקה בצרעת – אין הכתוב מציין במפורש, אך המעמיק בכתובים מגלה שחטאו נבע מגסות רוח ו"עינים רמות", והדבר בא לידי ביטוי בהתנהגותו השחצנית של נעמן כלפי אלישע הנביא, המבקש לרפאו מצרעתו.

לאחר שמתגלגל נעמן מכורח הנסיבות אל פתח ביתו של אלישע, מעיד עליו הכתוב: "וַיָּבֹא נַעֲמָן בסוסו בְּסוּסָיו וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע. וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר" (ט-י).

שימו לב למתח הסמוי השרוי כבר בראשית המעמד בין נעמן לאלישע. נעמן בא כ"פריץ" המתהדר ברכבו ובפרשיו אל בית אלישע, ומצפה שאלישע יצא לקראתו בהכנעה ויעשה את המוטל עליו. דבר זה ניכר היטב מדבריו בהמשך: "וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם וְאָסַף הַמְּצֹרָע" (יא). היינו, לא אני צריך להשפיל את עצמי ולהיכנס לביתו, אלא הוא צריך לצאת אלי ולרפא אותי.

ברם אלישע, המבקש במכוון להשפיל את גאוותו של נעמן, כתנאי לתהליך ריפויו, נוהג בו בזלזול מופגן ואינו טורח לצאת לקראתו, אלא שולח לצוותו ללא כל טקסים וגינונים: "הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר" (י). הנחיה זו מכעיסה את נעמן כפל כפליים, וגסות רוחו מתפרצת במילים בוטות, לא רק כלפי אלישע, אלא כלפי ארץ ישראל ונהר הירדן הצנוע והדל: "הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה" (יב).

רק מאוחר יותר, כשמתעשת נעמן בעצת משרתיו ומשפיל את גאוותו לטבול במימי הירדן, או אז זוכה הוא להיטהר מצרעתו. חזרתו בתשובה של נעמן מגסות רוחו וגאוותו, ניכרת מיחסו לאלישע לאחר טהרתו: "וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו..." (טו). נעמן עומד בהכנעה לפני אלישע, לא עוד כאדון ומושל אלא כעבד לפני אדוניו, היודע כי נכשל בגאווה ובזלזול כלפי אלישע וכלפי ארץ ישראל ונהרותיה.

עוד על אותו עניין ניתן לשמוע גם בשיעורו של הרב דוד מנחם

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות