הקב"ה שולח את יחזקאל אל עם ישראל ומתאר אותם בתיאור קשה כעזי פנים. נעיין בעניינה של מידת העזות כפי שהיא מתוארת בספר 'אורחות צדיקים'.

 

ספר אורחות צדיקים שער העזות 

העזות היא מידה גרועה ברוב פעולותיה, והיא היפוך ממידת הבושה, כי הביישן מעביר על מידותיו וחומל וסולח ומוחל - אבל מי שהוא עז פנים לא יתבייש מפני איש, אך עומד בעזות עם כל אדם, ועושה כל מעשה רע ולא יתבייש, אך מחזיק ברעתו ומתקשה בעבירה, ועל זה נאמר (ירמיה ה', ג): "חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב", ונאמר (יחזקאל ב', ד): "והבנים קשי פנים וחזקי לב". וכל המעלות הטובות הנאמרות של הבושה הן היפוך בעזות. כאשר מתגבר האדם במידה הזאת, הוא מאד נבזה בעיני בני אדם, ואפילו הוא חכם. והרבה רעות נגררות אחר העזות: המעיז פנים עם בני אדם, לא יימלט מן המחלוקת ושנאה וקנאה. ומי שהוא מעזי פנים הוא מכחיש ייחודו, והוא לא ישא פני גדול ופני זקן לא יחון, וכל עבירות שבתורה הן קלות בעיניו לעבור עליהן - הכל מפני רוב העזות שבו. ועליו נאמר (אבות פרק ה משנה כ): "עז פנים לגיהנם". 

 

 

אורחות צדיקים - ספר מוסר המלקט ומעבד דברי מוסר ותוכחה של חז"ל וראשונים עם הוספות רבות של המחבר. נתחבר כנראה במחצית השניה של המאה ה-15. מחברו לא ידוע.