עיון בישעיהו פרק ג'

בניגוד לנבואות האוניברסליות המופיעות בפרק ב', עוסקות נבואות התוכחה והישועה בפרקים ג'-ד' ביהודה וירושלים. בראש פרק ג׳ (א-יב) מתוארת התמוטטות כל סוגי השלטון ביהודה, שתוביל לתוהו ובוהו. לאחר מכן מופיעות שוב הטענות המוסריות כנגד העם (יג-טו), ואז מפורטת תוכחה נוספת של הנביא כנגד הגאווה (טז-כה). זו אינה הגאווה היצירתית של פרק ב׳ אלא גאווה של בנות תפנוקים המתמכרות לחיצוניות ולהבל. התוכחה מלווה בתאור של פורענות קשה המפורטת בצורה של מידה כנגד מידה.

א. בפסוקים א-ו מתאר הנביא את הסרת כל משעני הכזב של העם: הצבאיים, הפוליטים, והדתיים. עמדו על סוגי השלטון וההנהגה המפורטים בפסוקים, כיצד מבטא הדו שיח שבפסוקים ו-ז את הריק השלטוני?

ב. פס׳ יג-טו עומדים במרכז התוכחה, מתארים את המשפט האלקי ומפרטים שוב את הטענות המוסריות. מהי הטענה המרכזית ואל מי היא מופנית? הזכרו בתוכחות בפרק א׳, שימו לב לאזכור סדום המופיע בשני המקומות.

ג. בנבואה על בנות ציון שוב משתמש הנביא ברשימות מפורטות. שימו לב לרשימת הקישוטים והעדיים בפסוקים יח-כג, מדוע לדעתכם מתמקדת התוכחה דווקא בנשים? השוו גם לנבואת עמוס פרק ד׳, א-ג.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"