עין תחת עין

קבעה התורה, שאדם המזיק את חברו, ייענש במידה כנגד מידה - "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל, כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה" (כד-כה). אלא שחכמים פירשו שהכוונה היא שהמזיק ישלם ממון כדמי שווי העין או השן או היד או הרגל (ב"ק פד, א). והשאלה, איך יכולים חכמים לדרוש את הפסוק ולפרשו אחרת מכפי מובנו הפשוט?

מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל באר סוגיה זו באופן יסודי (עפ"י שיחות הרצי"ה שמות עמ' 234-235): התורה כלולה משני חלקים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אין אפשרות אחרת לגלות את העניין האלוקי, מפני שהעניין האלוקי גבוה ועליון מן ההגדרות הנתפשות בשכלנו, ועל כן העניין האלוקי האחד מתגלה אלינו בשני פנים אלו, של תורה שבכתב ושל תורה שבעל פה, וביחד מתגלה השלמות של התורה.

כמו משפחה שיש בה אב ואם, כך בתורה יש את שתי הבחינות הללו. כאשר התורה שבכתב ממלאת את תפקיד האב והתורה שבעל פה את תפקיד האם (עפ"י ברכות לה, א). וכך אמר: "כמובן שבין האבא לאמא אין מחלוקת אלא שלום בית, כי הכל עניין אחד שלם. והנה הבן גרם לכעס ואביו לוקח רצועה בידו להלקותו - קופצת מיד האמא, שמנהלת את משק הבית, תופסת את יד האבא, ועוצרת בעדו: 'חכה! נכון שהוא חטא, אבל אני אסדר את העניינים החינוכיים שבבית'. די היה ברגע הזה שהאב אחז את הרצועה בידו, כוונתו היתה רק לאיים..." (מקור המשל מזוהר שמות קצ, ב).

כך התורה שבכתב מתבטאת בכל התוקף כנגד המרים ידו על חברו ומזיקו - "עַיִן תַּחַת עַיִן" (כד), אולם בפועל איך מסדרים את התיקון למעשה, דבר זה מתבאר על ידי התורה שבעל פה, שהוא על ידי ממון. שכך יהיה בסופו של דבר עונש הולם יותר, ופיצוי ראוי לניזק.

נערך ע"י צוות אתר התנך ומאור הורביץ מישיבת הר ברכה