עיקרון החוקיות

בפתיחת הפרק עמוס מתריע בפני העם שבחירתו כעם ה’ לא תגן עליו מפני העונש, אלא להפך – הבחירה מטילה על שכמו אחריות שהתנערות ממנה תגרור ענישה חמורה. בהמשך מופיעה סדרת שאלות רטוריות בעלות מבנה דומה (ג-ח), שמטרתה להדגיש את היותה של הנבואה הכרח לנביא. מכאן ואילך עובר עמוס להשמיע נבואות תוכחה כנגד השכבה הגבוהה בשומרון – עשירי שומרון יושבי הארמונות ובתי השן (ג’,ט-טו), ונשותיהם הנמשלות לפרות הבשן (ד’,א-ג). עושרם מבוסס על עושק דלים ורמיסת אביונים, ועל כן עונשם יבוא להם ביד קשה.

א. עמוס מתאר את בחירת ישראל בביטוי “רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה”, לשון המופיעה בסיפורי בחירת האבות. עיינו במקבילות לביטוי ‘משפחות האדמה’ בבראשית י”ב,ג ובבראשית כ”ח,יד, ובמקבילה ל’ידיעת ה’‘ בבראשית י”ח,יט. תנו דעתכם להקשרים בהם נזכרים הביטויים, ולמשמעותם בסיפורי האבות ובנבואה בספר עמוס.

ב. עיינו בסדרת השאלות המופיעות בפסוקים ג-ח.

1. עמדו על עיקרון החוקיות הטבוע בבריאה העולה משאלות אלה, ועל הנושא המשותף למרבית המשלים, להוציא המשל הראשון.

2. סדרת השאלות הרטוריות מסתיימת בשאלה שבה מתרחש שינוי מפתיע (טוויסט) - “אם תהיה רעה בעיר וה’ לא עשה” (ו). במה שונה החוקיות המוצגת בשאלה זו מהחוקיות המוצגת בשאלות הקודמות? באיזה מובן היא משמשת כמקפצה לנאמר בפסוקים ז-ח?

3. נסו לבאר את טענתו של עמוס על הנביא והנבואה בפסוקים ז-ח לאור יחס העם לנביאים בתקופתו, הנזכר לעיל ב’,יב.

ג. 1. בחנו את שני החורבנות המתוארים בפסוקים יד-טו. במה הם נבדלים זה מזה וכנגד אילו חטאים הם מכוונים?

2.  בדקו את תפקידן הכפול של קרנות המזבח בתנ”ך: ויקרא ד’,ז,יח,כה; מל”א א’,נ; מל”א ב’,כח, וחשבו מהי המשמעות הסמלית של גדיעתן.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"