עכשיו כשקשה נזכרתם להתפלל?

"אֶל חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל בֵּית ה' יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ. לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל" (הושע ח', א-ב)

משנת רבי אליעזר פרשה יב

יפה כוחו של מתפלל שלא מצרה יותר מן המתפלל מתוך צרה. שכל הנביאים הקדמונים, כיון שהיו מרגישין צרה, עד שלא תבוא עליהן הצרה היו מתפללין, שנאמר: "היערך שועך, לא בצר" (איוב ל"ו, יט).

אבל מי שהוא שותק בעת הטובה ומתפלל בעת הצרה, הרי זה כלא משגיח, שנאמר: "ובעת צרתם יאמרו קומה והושיענו" (ירמיה ב', כז), ואומר: "לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל" (הושע ח', ב).

הדרשה מבוססת כנראה על כך שבפסוק א נאמר שהעם פשעו והפרו את הברית ובפסוק ב, המפרט את חטאם, פתאום כתוב שהם מתפללים לה' (מתוך: המקרא בפרשנות חז"ל – ספר הושע, בר אילן תשס"ד, עמ' 360).

משנת רבי אליעזר - מדרש 'משנת רבי אליעזר' או בשמו האחר מדרש שלושים ושתים מידות הודפס לראשונה על ידי הלל גרשום ענלאו בניו יורק 1934. המדרש היה ידוע לגאונים ולראשונים. י"נ אפשטיין האריך להוכיח את השימוש הרב שעושה המדרש בתלמוד הבבלי לצד שימוש גם בתלמוד הירושלמי, אולם הלשון השונה של המסורות יכולה ללמד שהוא קיבל את המסורות הללו, או לפחות את חלקן, ממקור אחר ולא ישירות מהתלמודים. מסקנתו של אפשטיין היא שזמן עריכתו הסופית הוא במאה השביעית, בארץ ישראל.