עליית שלטון הרשע הכשדי

פרק א' פותח בתלונה חריפה של הנביא כלפי ה' על עיוות הצדק והמשפט בעולם (ב-ד). בהמשך חבקוק מתאר את עליית הכשדים (ה-יא), המהווים את התגלמות הרשע שתואר בכלליות בחלק הראשון. תלונת הנביא מחריפה בחלק השלישי, ובו הוא מתאר את סדר העולם תחת שלטון הרשע הכשדי (יב-יז).

א. בחלקו השני של הפרק מתוארת עלייתו המתמיהה והמאיימת של הגוי הכשדי - עמדו של שני המאפיינים העיקריים של הכשדים השוזרים את הפסוקים. בחנו את הדימויים המגוונים המופיעים בקטע וחישבו כיצד הם תורמים לאפיונים אלה? חשבו מהו הקשר בין שילובם של שני המאפיינים לתוצאה החמורה המופיעה בחתימת התיאור (יא).

ב. שאלת מעמדו ויסודו של המשפט שוזרת את הפרק כולו:

1. בתלונה הראשונה (ד) זועק הנביא על עיוות הצדק והמשפט בעולם, בתגובת ה' המתארת את התפשטות הכשדים והתעצמותם מופיע מושג המשפט גם כן – מהו בסיסו של המשפט בפסוק ז, וכיצד הוא משתלב בתיאורו של הגוי הכשדי?

2. למה מתייחס ה'משפט' בחלק השלישי (יב)? התייחסו לניגוד בין המשפט בפסוק יב לבין המשפט בפסוק יא. לשונות ראיה והבטה מופיעים בתחילת כל חלק (ג, ה, יג): במה שונה וחמורה יותר הראיה וההבטה שבחלק השלישי?

ג. החלק השלישי מדמה את התנהלותו של העולם תחת שלטון הכשדים לעולמם של דגי הים (יג-יז): כיצד תורם דימוי העולם האנושי לעולמם של הדגים להבנת המצב המעוות (יד-טו)? כיוון נוסף להבנת הדימוי מופיע בתלמוד הבבלי: 'מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחבירו בולע את חבירו. והיינו דתנן, רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו'. (בבלי עבודה זרה ד,א)

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"