"מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ" (ירמיהו ט', יא-יב)
"מי האיש החכם". שיודע חקי החכמה. "ויבן את זאת". בתבונתו. או "אשר דבר פי ה' אליו" בנבואה "ויגידה". כי הנביא הוא שליח להגיד דברי ה' אל העם: "על מה אבדה הארץ"?.
השאלה הוא על אבדת הארץ ושממותה עד שדומה שאבדה מן הישוב לגמרי, כי הגם שענש ה' את ישראל בעבור עונותיהם, לא היה ראוי שתאבד הארץ לגמרי עד שלא תהיה ראויה לישוב כלל, שזה מורה שקצף עליהם קצף עולם ואין להם תקוה עוד לשוב אל ארצם כשייטיבו מעשיהם... וזהו שנאמר על מה נצתה כמדבר עד שאינה ראויה לישוב כלל?
"ויאמר ה'". ובאה התשובה על זה מאת ה', שהסבה לזה כי עזבו את תורתי. רצה לומר כי בשמירת התורה יש ג' מדרגות זו למטה מזו:
א] אשר דבק בתורת ה' באהבה וחשק נפלא, ונגד זה אמר שעזבו "תורתי אשר נתתי לפניהם", שתהיה לפניהם לשעשועים ואהבת נפש.
ב] למטה מזה אשר ישמור המצות מצד שה' צוה עליהם ויירא מפחד ענשו מצד מורא המְצַוה, ונגד זה אמר "לא שמעו בקולי", כשומע לקול פקודת האדון המצוה.
ג] למטה מזה, מי שעושה על כל פנים מצד המנהג וההרגל, מצות אנשים מלומדה, לנגד זה אמר "ולא הלכו בה", מצד ההילוך וההרגל ונגד זה בחרו באלהים אחרים בכל ענינים אלה...
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.