באילו מקרים ומצבים נדרש האדם להקריב קרבן חטאת?
(א) כל העובר בשגגה על אחת ממצות לא תעשה, שיש בה מעשה, שחייבין עליה כרת, הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת
ומצות עשה שיקריב חטאתו על שגגתו.
(ב) וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת
חוץ משלש עבירות: מגדף ומבטל מילה וקרבן פסח.
הפסח והמילה מפני שהן מצות עשה וחטאת אין מביאין אלא על שגגת לא תעשה,
שנאמר: "אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה"
והמגדף מפני שאין בו מעשה
ונאמר "לעושה בשגגה".
יצא מגדף שאין בו מעשה.
(ג) כל כריתות שבתורה חוץ משלש כריתות שביארנו אם עבר היחיד על אחת מהן בשגגה מביא חטאת קבועה
חוץ מטמא שאכל קדש וטמא שנכנס למקדש ששניהם אין מביאין חטאת קבועה אלא קרבן עולה ויורד...
(ד) חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד
וקרבן עולה ויורד הוא קרבן שאינו קבוע אלא אם היה עשיר מביא חטאת בהמה ואם היה עני מביא עוף או עשירית האיפה...
(רמב"ם, הלכות שגגות פרק א)