על מה צור נענשת?

משא צור הנו המשא העשירי והאחרון בסדרת הנבואות הזאת. מספר 10 מעיד על שלמות ועל השלמת הנבואות על עמי האזור, אבל אבחנה זו – פגם בה. שכן בתוך נבואות אלו קיימת נבואה, בפרק כ"ב, על ממלכת יהודה. היא יוצאת דופן מכמה בחינות, ובמיוחד היא אינה מתאימה לעיקרון של נבואות לעמי האזור שמחוץ לעם ישראל. הדיון על כך אינו מענייננו, אבל הוא ראוי לתשומת לב, שכן הוא יכול לסייע לנו להבין ביתר עמקות את תפקידם של המשאות אל העמים, בתוך מכלול הנבואה.

צור הייתה מדינה בעלת כוח כלכלי רב מאוד, בעלת קשרים רחבים ומסועפים עם כל מדינות אזור הים התיכון. כל יכולותיה, עושרה וקשריה באו לה עקב היכולת המסחרית יוצאת הדופן של אזרחיה. בימי עוצמתה הכלכלית היא שינתה את היחס לסוחרים, והם הפכו להיות השכבה המובילה חברתית ופוליטית בכל מקום. "צור המעטירה, אשר סוחריה שרים, כנעניה נכבדי ארץ" , אומר עליה הנביא. לא זו אף זו: השם 'כנעני', שהוא שם העם שישב בצור ובצידון, הפך להיות שם המותג לכל סוחר שהוא. "סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני" שורר שלמה על עיסוקיה המסחריים של אשת החיל במשלי.

אבל גם על צור המעטירה עברה החרב, וכל מה שהיה לה אבד ממנה. הנביא מזכיר את מר גורלה אבל לא את סיבתו. אנו אמונים על כך, כי לכל אירוע יש דין ויש דיין. מה עוד שהנביא מדגיש בפני צור כי: "ה' צבאות יעצה, לחלל גאון כל צבי, להקל כל נכבדי ארץ", דהיינו, ה' מעורב "אישית" בגורלה של צור. מדוע מדגיש הנביא ענין זה? וכי ה' אינו מנהיג את האירועים האחרים המתרחשים בעולמו? לפחות מבחינתו של הנביא ישעיהו והתנך כולו, ה' הוא המושל בעולם כולו, לכן, לדעתי, יש כאן ביטוי ליחס מורכב כלפי צור.

חירם מלך צור היה ידידו הקרוב של שלמה המלך, וסייע לו בבניית בית המקדש הראשון. שיתוף הפעולה הזה היה בעל משמעות רבה. הנה, עם שאינו מבני ישראל, משתתף גם הוא בהקמת בית המקדש של בורא כל היצורים. שלמה מבקש בתפילתו שבטקס חנוכת בית המקדש, "וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא… אתה תשמע השמיים מכון שבתך", כי גם לו חלק בעולמך.

אבל יחסים מיוחדים אלו שבין היהודים לצורים-צידונים לא נשמרו בהמשך ההיסטוריה. איזבל הצידונית, אשת אחאב, ובתה עתליה המלכה ביהודה, נודעו לשמצה בשל התנהגותן, אכזריותן ושפיכת הדם שחוללו בישראל וביהודה, ובמיוחד בהחדרת עבודות האלילים הכנעניות.

כוס התרעלה הוכנה גם לצור ועברה עליה, אבל גם תקווה ניתנה לצור. חורבנה יהיה מוגבל ל70 שנה, בדומה לגלות היהודים בבבל (הקבלה מעניינת), אבל מעמדה הקודם כסוחרת ימים גדולה ומכובדת לא יחזור אליה. זכותה תשמר לה, אם תדע להשתמש בסחורותיה וברווחיה, בצורה נאותה ומועילה, לתמוך ולחזק כלכלית את הנצרכים לכך: "ליושבים לפני ה'", אולי רמז לקשרים המיוחדים שהיו בין ממלכת צור וממלכתו של שלמה, ולתפקיד החשוב שמלאה צור בהקמת בית המקדש. מעין: "זכרתי לך חסד נעורייך".

באדיבות אתר 929