על משמרות הכהנים

בפרק הקודם תוארו בפירוט מחלקות הלוויים למשפחותיהם ותפקידיהם המגוונים במקדש "ליד בני אהרן" (כ"ג, כח). בפרק שלפנינו מתוארת חלוקת הכהנים לעשרים וארבע "מחלקות", כאשר בני אלעזר בן אהרן המרובים נמנים על שש עשרה מחלקות ואילו בני איתמר המעטים יחסית מחזיקים בשמונה המחלקות הנותרות. סדרי עבודתם של משמרות אלה נקבעו על פי הגורל אבל מהנאמר כאן קשה לדעת לשם מה בדיוק נקבעה החלוקה וכיצד פעלה המערכת הלכה למעשה.

משמרות ("מחלקות") אלה התקיימו גם בימי הבית השני ותפקודם במקדש השני מתואר בהרחבה יחסית במשנה ובתלמודים. בספרות זו מדובר על פעילות המשמרות במקדש במשך שבוע ימים, פעמיים בשנה וכך מכסות המשמרות ארבעים ושמונה שבועות בשנה – כל השבועות שאין בהם חגים, פחות או יותר. חילופי המשמרות נעשו ביום השבת כפי שהיה נהוג כבר בימי הבית הראשון (מלכים ב י"א; דברי הימים ב כ"ג).

אחדות מהמשמרות נזכרות בכמה מקורות מגוונים מימי הבית השני ולאחריו. מספרות החשמונאים עולה כי משפחת מתתיהו ובניו נמנתה על משמרת יהויריב (המשמרת הראשונה); אחד משליחיו הדיפלומטיים של יהודה המכבי לרומא היה איש משפחת הקוץ (המשמרת השביעית); מסכת סוכה שבמשנה מסתיימת בידיעה על משמרת בילגה (המשמרת החמש עשרה); אחד המבנים המפוארים בעמק קדרון בירושלים הוא מצבת קבורה של בני חֵזיר (המשמרת השבע עשרה) ועוד.

מורשת המשמרות נשתמרה גם אחרי החורבן השני. בשנת 1970 נתגלתה כתובת עברית ובה רשימת משמרות הכהונה חרותה על עמוד במסגד בכפר ערבי מזרחית לצנעא שבתימן וכנראה שימש בניין זה בעברו כבית כנסת יהודי. אחרי מרד בר כוכבא ודיכויו המר גלו משמרות הכהנים העתיקות לגליל, ורשימת המשמרות ומקומות מושבן נשמרו או נרמזו בכמה מקומות ובהם כמה פיוטי קינות לתשעה באב של אלעזר הקליר, שנכתבו ככל הנראה במאה השישית או השביעית לספירה. מהפיוטים הללו עולה, למשל, שמשמרת יהויריב הנזכרת גלתה לעיר מירון שבגליל.   

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929