על סיפה של מלחמת אחים

מייד לאחר סיום כיבוש הארץ והנחלתה, בנקודה שברירית בה עובר העם ממטרת הכיבוש המשותפת להתישבות שבטית, עם ישראל מוצא עצמו על סיפה של מלחמת אחים. בני ראובן, גד וחצי שבט המנשה מחליטים לבנות "מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לְמַרְאֶה" (י) על הירדן, ושאר שבטי ישראל רואים בהקמת המזבח הפרטי איום על ריכוזיות המשכן ועל מעמד הכוהנים.
לכן החלה התארגנות צבאית - "וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא" (יב), ונשלחה משלחת נשיאים בראשות פינחס בן אלעזר הכהן.
המתח בשיאו: כיצד יפעל פינחס המקנא לדבר ה'? האם יפצח במלחמה כדי לבער את העבודה הזרה מן הארץ?

למזלה של עדת ישראל, פינחס החליט לחקור את יוזמת הקמת המזבח, ופנה בדברים קשים לשניים וחצי השבטים: "מָה-הַמַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בֵּא-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל?!" (טז).

בני שניים וחצי השבטים עונים כי הם לא התכוונו להקים מזבח כתחליף למשכן ומטרת המזבח לא הייתה לפלג את העם או לעבוד עבודה זרה, אלא לאחד את העם היושב בשני צדי הירדן סביב עבודת ה' המשותפת - "כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין דֹּרוֹתֵינוּ אַחֲרֵינוּ לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת ה'" (כז). 

תשובה זו מספקת את פינחס והנשיאים, ושבטי ישראל חוזרים בהם מתוכנית המלחמה נגד שבטי מזרח הירדן.

האם בכך הסתיים הסיפור? מעיון בספר שופטים נראה כי הסיפור רק התחיל:

1. בשירת דבורה אנו מוצאים ביקורת קשה על יושבי מזרח הירדן: "לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים? לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב. גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן..." (שופטים ה', טז-יז). בני ראובן, כמו גם יושבי גלעד, נותרו בעבר הירדן ולא הצטרפו למאמץ המלחמתי.

2. בהמשך, גדעון (שופטים ח') מבקש מאנשי סוכות ופנואל אוכל וסיוע ללוחמיו העייפים, ואלו מסרבים. בתגובה, לאחר שניצח את המדינים, מכה גדעון באנשי סוכות ופנואל.

3. לאחר שיפתח הגלעדי (שופטים י"ב) מנצח את בני עמון, נפתחת חזית חדשה מול בני אפרים. יריבות זו הסתיימה בקרב עקוב מדם, בו נהרגו 42,000 מבני אפרים.

4. בסוף ספר שופטים, אנשי יבש גלעד לא הצטרפו לשאר שבטי ישראל במלחמתם נגד בני בנימין. בתגובה, העם טבח בבני גלעד ובזז את בנותיהם (שופטים כ"א).

ואנו נותרים תמהים: מה גרם לפילוג הכואב בעם ישראל? עצם הישיבה ממזרח לירדן? אולי הקמת המזבח על הירדן? או שמא התגובה התקיפה של השבטים נגד היוזמה התמימה של בני ראובן, גד וחצי המנשה - היא שפתחה את הפצע שדימם לאורך כל הדורות?

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון