"וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי׃ וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ" (ישעיהו ו', ה-ו)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן ב
תדע לך שבשעה שאמר ישעיה "כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב" (ישעיה ו')
אמר לו הקדוש ברוך הוא: ישעיה בעצמך אתה רשאי לומר איש טמא שפתים
אבל לישראל אתה אומר בתוך עם טמא שפתים
שהם הקדימו עשיה לשמיעה ומיחדין את שמי פעמים בכל יום ואת קורא אותן עם טמא שפתים?!
מה כתיב שם: ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה
מהו רצפה - רוץ פה של מי שאומר לשון הרע על בני
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)